
המכון הישראלי לדמוקרטיה
עמותה ישראלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה שנוסדה בשנת 1991 על ידי ד"ר אריק כרמון ואיש העסקים ברנרד מרכוס, המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה". יעדיה המוצהרים הם "חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים".[1]
![]() | |
פעילות | בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה |
---|---|
התאגדות | עמותה |
מדינה |
ישראל![]() |
מטה הארגון | פינסקר 4, ירושלים |
מייסדים | ד"ר אריק כרמון, ברנרד מרכוס |
נשיא | יוחנן פלסנר |
תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־32 שנים) |
www | |
![]() ![]() |
במכון פועלים חוקרים בתחומי המשפט, הכלכלה, הדת והמדינה, התקשורת, הדמוקרטיה, הטרור ועוד, המציעים למקבלי ההחלטות הצעות יישומיות לשיפור הדמוקרטיה הישראלית. המיזמים השונים של המכון כוללים תוכניות מחקר ארוכות טווח ופרויקטים בתחומים ספציפיים, ובמסגרתם מספק המכון מידע לקהלי היעד השונים: מחוקקים, מקבלי החלטות, עובדי מדינה והציבור הרחב. לדברי מייסד המכון, "המכון ממקום על קו התפר שבין המערכת הפוליטית, קרי מקבלי ההחלטות והמחוקקים, מצד אחד, לבין עולם הדעת, האקדמיה והרעיונות מצד אחר".[2]
בשנת 2009 הוענק למכון פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, אך מבקר המדינה מתח ביקורת על ניגודי עניינים חמורים שהיו בהענקת הפרס[3].
בשנת 2014 התמנה יוחנן פלסנר לתפקיד נשיא המכון במקומו של אריק כרמון[4], שביקש לסיים את כהונתו לאחר 22 שנים ולהתמקד במחקר.