המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות
אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות משום היותה "נשמתה של ארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה. בירושלים נהרגו כ-400 תושבים יהודים. היא הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות, משום היותה, במילותיו של דוד בן-גוריון, "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל".[1] כשליש מ-4,000 הלוחמים הנופלים במלחמה כולה נפלו בסביבות ירושלים. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.
 | |||||||||||||||||
| חיילים ירדניים תוקפים את ישיבת פורת יוסף | |||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העצמאות | |||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 29 בנובמבר 1947 – 18 ביולי 1948 (33 שבועות ויומיים) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ירושלים | ||||||||||||||||
| תוצאה |
ללא הכרעה. הכוחות הישראלים הצליחו לכבוש את מערב ירושלים. צבא ירדן השתלט על חלקה המזרחי של העיר, בתוכו העיר העתיקה. העיר נותרה מחולקת עד מלחמת ששת הימים ב-1967. | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
.svg){kind=small}
בראשיתה של המערכה התעמתו כוח המגן העברי וכוחות ערבים בלתי סדירים (מיליציות חמושות שנקראו ביישוב: 'כנופיות'), כאשר בתווך עומדים כוחות צבא ומשטרה בריטיים. לאחר ההכרזה על קום המדינה הלחימה הייתה בין כוחות צה"ל, שהוקם על בסיס כוחות ההגנה והפלמ"ח, לבין "הלגיון הערבי ("הלגיון הערבי של עבר הירדן")" הירדני והצבא המצרי. לצד כוחות צה"ל פעלו בירושלים כוחות עצמאיים של האצ"ל והלח"י, תוך שיתוף פעולה עם כוחות צה"ל, אך ללא קבלת מרותו המלאה עד לשלב בו פורקו המחתרות.
בלחימה בסביבות ירושלים נחלה ההגנה כישלון בקרבות מצפון, ממזרח ומדרום. יישובי גוש עציון מדרום לירושלים נכבשו על ידי הלגיון הירדני, ובעקבות זאת הוחלט לפנות את בית הערבה ומפעל האשלג שממזרח לעיר, ואת נווה יעקב ועטרות שמצפון לעיר. בלחימה במערב העיר נחל צה"ל ניצחון, השתלט על שטח רציף מירושלים ועד שער הגיא, ופתח את המעבר מירושלים אל מישור החוף והשפלה.
על אף הצלחת צה"ל בכיבוש שכונות ערביות במערב ובמרכז העיר ויצירת רצף שכונות בשליטה ישראלית, המערכה בעיר לא הוכרעה, והרובע היהודי במזרח העיר נכבש בידי הלגיון הירדני.
מהסכם שביתת הנשק עם ירדן באפריל 1949 ועד מלחמת ששת הימים, נחלקה ירושלים בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן. קטע של הקו הירוק באורך שבעה קילומטרים חצה את העיר בין מזרחה, כולל הרובע היהודי לבין מערבה, מובלעת הר הצופים נותרה בידי ישראל. ארמון הנציב היה לשטח מפורז בשליטת האו"ם.