המצור על דמשק (634)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המצור על דמשק נמשך מ-21 באוגוסט עד 19 בספטמבר 634,[1] אז נכבשה בידי ח'ליפות ראשידון. דמשק הייתה העיר הגדולה הראשונה באימפריה הרומית המזרחית שנפלה בכיבוש המוסלמי של סוריה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מצור, קרב |
מדינה | סוריה |
מיקום | דמשק |
קואורדינטות | 33°30′47″N 36°17′31″E |
תקופה | 21 באוגוסט 634 – 19 בספטמבר 634 (4 שבועות ויומיים) |
האחרונה במלחמות רומא-פרס הסתיימה בשנת 628, לאחר שהרקליוס סיים מסע מוצלח נגד הפרסים במסופוטמיה. במקביל, מוחמד איחד את הערבים תחת דגל האסלאם. לאחר מותו בשנת 632, אבו בכר ירש אותו כח'ליף ראשידון הראשון. תוך דיכוי מספר מרידות פנימיות, אבו בכר ביקש להרחיב את האימפריה אל מעבר לגבולות חצי האי ערב.[2]
באפריל 634 פלש אבו בכר לאימפריה הביזנטית בלבנט והביס באופן מכריע צבא ביזנטי בקרב אג'נאדיין. הצבאות המוסלמים צעדו צפונה והטילו מצור על דמשק. העיר נכבשה לאחר שבישוף מונופיזיטי הודיע לח'אלד בן אל-ואליד, המפקד המוסלמי, כי ניתן לפרוץ את חומות העיר על ידי תקיפת עמדה שפחות מוגנת בלילה. בזמן שח'אלד נכנס לעיר בהסתערות מהשער המזרחי, תומאס, מפקד חיל המצב הביזנטי, ניהל משא ומתן על כניעה בשער ג'בייה עם אבו עוביידה, סגנו של ח'אלד. לאחר כניעת העיר, המפקדים דנו על תנאי הסכם השלום. לבסוף הסכימו המפקדים שתנאי השלום שהציע אבו עוביידה יתקיימו. תנאי השלום כללו הבטחה שלא יתבצע מרדף על ידי מוסלמים אחרי השיירה הרומית היוצאת במשך שלושה ימים.[3] לאחר שהשלימה עם תנאי השלום, שלושה ימים לאחר כניעת העיר, רדף ח'אלד אחרי הפליטים הדמשקאים לעבר אנטיוכיה והביס אותם בקרב שישה ימים לאחר מכן, סמוך לאל-ג'יאד של ימינו.[4]