המתקפה על מזרח אוקראינה
מתקפה בפלישה הרוסית על אוקראינה בשנת 2022 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתקפה על מזרח אוקראינה היא מערכה צבאית מתמשכת, שמתנהלת במסגרת מלחמת רוסיה-אוקראינה, על השליטה במחוזות דונצק ולוהנסק באזור דונבאס, אשר במזרח אוקראינה.[1] בחלק מאזור זה התנהל, מאז שנת 2014, עימות צבאי בין השלטון באוקראינה לבין בדלנים מקומיים פרו-רוסיים, שקיבלו סיוע עקיף מרוסיה. בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בסוף פברואר 2022, הצטרף הצבא הרוסי ללחימה באזור.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||||||||||||
| מלחמה: הפלישה הרוסית לאוקראינה | |||||||||||||
| תאריכים | 24 בפברואר 2022 – מתמשך (שנתיים) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחוז דונצק, מחוז לוהנסק | ||||||||||||
| קואורדינטות | 49°N 38°E | ||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | ||||||||||||
| |||||||||||||
.svg) שטחי הבדלנים ערב המתקפה | |||||||||||||
  | |||||||||||||
בגזרה זו שלטו כוחות פרו-רוסיים בחלקים ממחוזות דונצק ולוהנסק החל משנת 2014. הכוחות התוקפים, שכללו את כוחות הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, ייתכן בסיוע יחידות של הארמייה ה-8 של הצבא הרוסי, המוצבת במחוז רוסטוב על הדון, תקפו לכיוון מערב, במגמה להשתלט על השטחים של מחוזות דונצק ולוהנסק, שנותרו בשליטת אוקראינה, ואולי להמשיך בהתקדמות לעבר נהר דנייפר.
מכיוון שהכוחות האוקראינים בגזרה זו החזיקו במערך הגנה מבוצר, ייתכן שהרוסים תכננו לרתק את הכוחות המגינים, באמצעות התקפה חזיתית של כוחות הבדלנים הרוסיים המקומיים, ובמקביל לאגף ולכתר אותם מצפון באמצעות כוחות ממונעים, או ממזרח באמצעות כוחות שינועו מחצי האי קרים.
בבוקר 25 בפברואר, התקדמו כוחות רוסים מהרפובליקה העממית של דונצק (DPR) לעבר מריופול. הם נתקלו בכוחות אוקראינים בפבילופיל.[2] אף על פי שהאוקראינים ניצחו, והשמידו לפחות 20 טנקים רוסיים בתהליך,[3] בערב החל הצי הרוסי בהסתערות אמפיבית במרחק של 70 קילומטרים ממריופול, מים אזוב.[4][5]
בסטרובילסק, על פי הדיווחים, הכוחות המזוינים האוקראינים השמידו קבוצה של חיילים רוסים שניסו לחצות את נהר אידר בקרב סטרובילסק.[6]
כוחות רוסים המשיכו להפגיז את מריופול בארטילריה לאורך כל 26 בפברואר.[7]
בבוקר 27 בפברואר דווח כי טור טנקים רוסי התקדם במהירות לעבר מריופול מכיוון הרפובליקה העממית של דונצק, אך התקיפה נבלמה על ידי כוחות אוקראינים. 6 חיילים רוסים נתפסו.[8]
מושל מחוז לוהנסק, סריי היידאי, הצהיר כי סטניציה לוהנסקה ושצ'סטיה נתפסו על ידי כוחות רוסים שהרסו כמעט את הכפרים במהלך הפגזותיהם. מושל מחוז דונצק, פבלו קירילנקו, האשים אותם גם בהרס וולנובאחה.[9]
ב-1 במרץ, כוחות אוקראינים החלו במתקפת נגד לעבר הורליבקה, שנשלטה על ידי ההרפובליקה העממית של דונצק מאז סוף 2014.
.jpg)
שיירה רוסית גדולה של יותר מ-60 כלי רכב נכנסה לסטרובילסק ב-2 במרץ, אך התקדמותה נעצרה על ידי מקומיים שהפגינו. המועצה העליונה (אוקראינה) קבעה שהפגזה רוסית על איזיום הרגה שמונה בני אדם.
כוחות רוסים נכנסו במהלך היום לעיירה בלקלייה.
שלטונות אוקראינה הצהירו כי 34 אזרחים נהרגו בהפגזה רוסית במריופול ב-24 השעות האחרונות.
כוחות רוסים נכנסו לסבטובה במהלך היום אך נעצרו על ידי מקומיים שהפגינו. מאוחר יותר שוכנעו החיילים על ידי המקומיים לסגת מהעיירה. כוחות הרפובליקה העממית של לוהנסק וכוחות רוסים כבשו בינתיים את נובואידר במהלך היום.
ב-5 במרץ, הפסקת אש הוכרזה בוולנובאחה כדי לאפשר לאזרחים להתפנות, אך מאוחר יותר נפגעה כאשר גורמים אוקראינים האשימו אותה בהפגזה הרוסית שנמשכה במהלך תהליך הפינוי. הם הוסיפו שכ-400 אזרחים עדיין יכלו לעזוב את העיר. עם זאת, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין האשים את הכוחות האוקראינים בהתפרקות הסכם הפסקת האש.
למחרת, יחידות רוסיה והרפובליקה העממית של לוהנסק התכנסו בנובואידר. נמנע גם ניסיון שני לפנות אזרחים ממריופול, כששני הצדדים האשימו זה את זה. בהמשך היו ניסיונות נוספים לפנות אזרחים. היידאי הצהיר כי קרבות מתרחשים בפאתי ליסיצ'נסק, סוורודונצק ורוביז'נה, בעוד שפופאסנה והירסקה הופגזו ללא הרף. הוא הוסיף כי הכוחות האוקראינים איבדו שליטה על סבטובה, סטארובלסק ונובופסקוב, אך הם לא הכילו נוכחות משמעותית של כוחות רוסים.
ב-9 במרץ, בניין המשמש כמחלקת יולדות ובית חולים לילדים במריופול הופצץ על ידי חיל האוויר הרוסי בסביבות השעה 17:00, נהרגו שלושה אזרחים ופצעו 17. למחרת, משרד ההגנה האוקראיני טען כי כוחות אוקראינים הדפו התקפות רוסיות באזורי דונצק, סלובוז'נסקה וחלק מטאבריג'.
ב-11 במרץ, משרד ההגנה הרוסי הצהיר כי כוחות ההרפובליקה העממית של דונצק (DPR) כבשו את וולנובאחה. היא גם טענה שהם התקדמו 6 קילומטרים (3.7 מייל) והחמירו עוד יותר את המצור על מריופול. סרטונים שפורסמו מאוחר יותר ברשתות החברתיות הראו כוחות רוסים בשכונות רבות של וולנובאחה. בינתיים הצהיר היידאי כי הכוחות הרוסיים כבשו 70% ממחוז לוהנסק.
ב-12 במרץ, סוכנות הידיעות AP אישרה באופן עצמאי כי וולנובאחה נתפסה על ידי בדלנים פרו-רוסים וחלק ניכר ממנה הושמד בלחימה. באותו יום, כוחות אוקראינים אישרו את מותו של קולונל ולרי האדז' מהבריגדה הממוכנת האוקראינית ה-24 בזמן שנלחם בקו החזית של לוהנסק.
פקידים אוקראינים האשימו את רוסיה בשימוש בתחמושת זרחן לבן בעיירה פופאסנה, מחוז דונצק, במהלך הלילה. עוד בדרום האובלסט הופצץ בסביבות השעה 22:00 מנזר סוויאטוהירסק לאברה, נפצעו 30 בני אדם ונגרם נזק למנזר.
פבלו קירילנקו, מושל מחוז דונצק, הצהיר כי היישובים ניקולסקה, מנהוש ואורזוף נכבשו על ידי חיילים רוסים. הוא הוסיף כי כל הערים במחוז, מלבד וולנובאחה, היו בשליטת הכוחות האוקראינים.
למחרת, משרד ההגנה הרוסי הצהיר כי כוחות רוסים כבשו את היישובים ניקולסקה, בלאהודאטנה, וולודימיריבקה ופבלובקה במחוז דונצק. היא גם טענה שהם שחררו כ-300 אזרחים שהוחזקו כבני ערובה על ידי גדוד איידר במנזר בניקולסקה. הצבא האוקראיני הצהיר כי כוחות רוסים כבשו במהלך היום את היישובים סטארומליניבקה, יבנהיבקה, פבלובקה ויגוריבקה.
ב-14 במרץ, דניס פושילין, ראש הרפובליקה העממית של דונצק, הצהיר שהם הפילו טוצ'קה-U אוקראינית שנורה על העיר דונצק, אך חלקים ממנה נפלו במרכז העיר, והרגו מספר אזרחים. משרד ההגנה הרוסי הצהיר כי 23 אזרחים נהרגו ו-28 נוספים נפצעו. הצבא האוקראיני עם זאת הכחיש את ביצוע המתקפה והצהיר כי מדובר ב"רקטה רוסית ללא ספק או תחמושת אחרת", וחוקרי קוד פתוח צוות מודיעין סכסוכים תמכו בכך.
כוחות אוקראינים אמרו מאוחר יותר כי חיילים רוסים של חטיבת החי"ר הימי 336 של המשמר וחטיבת התקיפה האווירית של המשמר ה-11 ניסו להתקדם במחוז דונצק בשעה 17:00, אך נהדפו כשעד 100 חיילים נהרגו ושישה מכלי הרכב שלהם הושמדו..
ב-15 במרץ היידאי הצהיר כי ארבעה אזרחים נהרגו עקב הפגזות של כוחות רוסים שפגעו בבית חולים, מתקן לטיפול בילדים עם לקות ראייה ושלושה בתי ספר ברוביז'נה.
ב-17 במרץ פורסם כי נכבשה העיר רוביז'נה על ידי רוסיה.
לפי ראש העיר מריופול, 80% מהבתים בעיר נפגעו עד 18 במרץ, 30% באופן בלתי הפיך.[12] רוסיה הכריזה על איסור טיסה בכל שטח חבל הדונבאס. סגנית שר ההגנה האוקראיני, חנה מליאר, אמרה כי הצבא האוקראיני מנע התקדמות של הכוחות הרוסיים במהלך היום, וכי לא נכבשו שטחים חדשים. לפי מליאר, "הצבא הרוסי סובל מבעיות תקשורת ולוגיסטיקה".[13]
ב-22 במרץ, הבדלנים טענו שאוקראינה מנעה את כיבושן של פאסניה, ליסיצ'נסק, רוביז'נה, סברודונטסק וקרמינה.[14]
משרד ההגנה הרוסי טען ב-25 במרץ כי רוסיה מוכנה להיכנס לשלב השני של ב"מבצע המיוחד" והוא ישקיע את עיקר מאמציו בדונבאס. סוכנויות הידיעות הרוסיות ציטטו את משרד ההגנה שאמר שהבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה שלטו כעת ב-93% ממחוז לוהנסק באוקראינה וב-54% ממחוז דונצק.[15][16] לפי אוקראינה, הכוחות הרוסיים שלטו ב-21 באפריל בכ-80% מאזור לוהנסק כאשר בתחילת המלחמה, כוחות הבדלנים של הרפובליקה העממית של לוהנסק שלטו בכ-30% מהאזור.[17]
מוסקבה החלה להסיט את תשומת הלב שלה מהבירה קייב ומהצפון. במקום זאת, היא ניסתה להקיף את כוחות אוקראינה במזרח המדינה.
ב-30 במרץ רוכזו המאמצים בהשתלטות על פופסאנה ורוביז'נה.[18] כמה שכונות ברוביז'נה שינו את תמיכתם מממשלת אוקראינה לכוחות הצבא הרוסיים.[19] לחימה התקיימה גם בעיר ליסיצ'נסק.[20]
הרוסים ניסו להתקדם מצפון מזרח אוקראינה, באזור איזיום בניסיון לכתר את הצבא האוקאיני. מדרום התפתח מאמץ מקביל מוולנובאחה צפונה. לצד הזרוע הצפונית והזרוע הדרומית של מהלך הכיתור הפעילו הרוסים גם לחץ ממזרח, בפרט באזור רוביז'נה-סוורודונצק-פופסאנה.[21]
בתחילת אפריל, כוחות אוקראינים הדפו את המשך ההתקפות הרוסיות מאיזיום מדרום-מזרח לכיוון סלובאנסק וברווינקובה.[22] כמו כן, כוחות אוקראינים המשיכו להדוף התקפות רוסיות מוגבלות במחוזות דוניצק ולוהנסק ב-7 באפריל. כוחות אוקראינים טענו שנהדפו מספר תקיפות רוסיות במחוז דונצק ונגד פופאסנה במחוז לוהנסק. משרד ההגנה הרוסי טען שהשתלט על סולודקה, 30 ק"מ דרומית-מערבית לעיר דונצק, ב-7 באפריל. כוחות אוקראינים טענו שבוצעה מתקפת נגד בקרמינה (צפונית מערבית לרוביז'נה) באותו היום, ודחקו את הכוחות הרוסיים לאחור בכמה ק"מ.[22] הכוחות הרוסיים בדונבאס נותרו מרוכזים בכיבוש רוביז'נה ופופאסנה במחוז לוהנסק והתרכזו במארינקה במחוז דונצק.[23]
אוקראינה קראה לתושבים לעזוב את חבל דונבאס וטענה שמתקפה רוסית גדולה בפתח.[24] לפי עדי ראייה, שיירה רוסית גדולה הייתה בדרך לדובאס, דרך אזור איזיום.[25][26][27]
לפי דיווחים ותמונות לוויין, רוסיה בנתה כוחות וציוד לפחות בשלושה מקומות סמוך לגבול אוקראינה–רוסיה: אזורי בלגורוד ווורונז', וסביב העיירה מטבייב קורגן מדרום.[28]
קרבות רחוב דווחו ב-18 באפריל היישוב קרמינה שבמחוז לוהנסק, אשר הופצצה על-ידי הרוסים זה שבועות. צבא רוסיה ניסה לכבוש את העיירה וכמה עיירות סמוכות.[30] מאוחר יותר דווח שקרמינה נכבשה.[31] כמו כן, נמשכו קרבות הרחוב.[32] למחרת, הושלם כיבוש קרמינה.[33][34]
ב-19 באפריל, מוסקבה פתחה במתקפה נרחבת שאליה נערכה בשבועות האחרונים בחבל דונבאס.[29][35] המתקפה התרחשה לאורך קו רוביז'נה - איזיום - הוליאיפול - מריופול.[36]
ב-22 באפריל, מאמצה הצבאי העיקרי של רוסיה היה הסתערות מכמה כיוונים על הערים קראמטורסק וסלוביאנסק - שם רוכזו הכוחות הגדולים ביותר של הצבא האוקראיני במזרח המדינה. המודיעין הצבאי הבריטי דיווח על קרבות קשים במזרח.[37] כמו כן, הוא דיווח שרוסיה מעוניין להסיט כוחות ממריופול לאזורים אחרים במזרח אוקראינה.[38] רובה של מריופול היה תחת שליטת רוסיה. הכוחות הרוסיים גם המשיכו למקד את ההתקפות שלהם ברוביז'נה, סברודונצק ופופאסנה שממזרח לקראמטורסק וסלוביאנסק. כוחות רוסים פעלו לתקוף דרום מזרחה מאיזיום, מערבה מקרמינה ופופאסנה, וצפונה מהעיר דונצק דרך אבדייבקה.[39] הלחימה בדונבאס אופינה בהתקדמות איטית של כפר אחר כפר.[40]
בתחילת מאי, טענה רוסיה שנכבשה פופסאנה.[41] מושל לוהנסק אמר לאחר כמה ימים כי החיילים האוקראינים נסוגו כדי לתפוס עמדות מבוצרות.[42] הוא אמר גם כי הכוחות האוקראינים נלחמים על מה שכינה "דרך החיים" – כינוי לכביש מהיר אסטרטגי המוביל מסבורודונצק לעבר הישוב בחמוט שמעבר לגבול עם מחוז דונצק.[41]
ב-12 במאי דווח כי כוחות אוקראינים נסוגו לחלוטין מהישוב רוביז'נה כדי לתפוס עמדות הגנה חדשות ליד סברודונצק והרסו גשר על מנת להאט את ההתקדמות הרוסית.[43]
צבא אוקראינה פתח ב-14 במאי במתקפת נגד נרחבת. המטרה היא לפגוע בכוחות הצבא הרוסי באזור העיר איזיום, ולנסות לנתק את קווי האספקה והלוגיסטיקה שלו מרוסיה. ברקע היו הערכות מודיעין מערביות כי צבא רוסיה נערך באיזיום לקראת יציאה להתקפה לעבר ערים ועיירות בדרום חבל דונבאס, בהן סלוביאנסק, לימן וקראמטורסק.[44]
על פי דיווחים, כוחות רוסים ערכו תקיפות קרקעיות לעבר לימן, באחמוט, קורכוב, שנדריגולובה, וסביב העיר דונצק ב-16 במאי. הופגזו עמדות אוקראיניות באזור רוביז'נה-סברודונצק-לישיצ'נסק. בבוקר 24 במאי, כוחות רוסים כבשו את העיר סוויטלודרסק, מחוז דונצק.[45] במריופול, הוחלט לפנות לראשונה חיילים מכיס ההתנגדות האוקראיני האחרון בעיר, מפעל הפלדה אזובסטאל.[46] לאחר פינוי החיילים תם קרב מריופול.
בלוהנסק, כוחות רוסיים שאפו לפתוח קו התקדמות חדש צפונה מפופאסנה כדי להשלים את כיתור סברודונצק ובמקביל נסעו מערבה לכיוון באחמוט.[47] הרוסים הצליחו לפרוץ מהמבלט הקטן שהחזיקו באזור פופאסנה, לאחר שהשלימו את כיבוש העיר ב-8 במאי. כוחותיהם התקדמו במהירות צפונה, מערבה ודרומה, ויצרו בליטה גדולה בקו החזית האוקראיני.
בסוף מאי, כוחות רוסיים ככל הנראה נטשו את המאמצים להשלים כיתור גדול אחד של כוחות אוקראיניים במזרח אוקראינה ובמקום זאת ניסו להבטיח כיתורים קטנים יותר: אזור סוורודונצק הרחב יותר (כולל רוביז'נה ולישיצ'נסק), באחמוט-לישיצ'נסק, סביב זולוטה (ממש מצפון-מזרח לפופאסנה) וסביב אבדייבקה.[48] הלחימה בין כוחות רוסים ואוקראינים הגיעה לגבולות העיר סברודונצק.[49] משרד ההגנה של בריטניה עדכן שרוסיה ככל הנראה כבשה את רוב לימן שבמחוז דונצק במבצע מקדים, והיא הייתה בדרך לשלב הבא במתקפה על דונבאס. על פי העדכון, לימן נחשבה נקודה אסטרטגית חשובה, משום שהיו בה נקודות גישה לגשרי רכבת וכבישים מעל נהר סוורסקי דונץ, והדבר היה יכול לתת לרוסיה יתרון בהתקדמות לעבר הערים סלובאנסק וקראמטורסק שהיו בשליטת אוקראינה במחוז דונצק.[50] בהמשך רוסיה טענה שהיא השתלטה על כל העיר.[51][52]
כוחות רוסים הסתערו על סברדונצק אף על פי שעדיין לא כיתרו אותה. מוסקבה ריכזה כוחות, ציוד וחומר שנלקח מכל הצירים האחרים לצורך כיבוש מטרה זו. כוחות רוסים פתחו גם בהתקפות קרקעיות ממערב וממזרח לפופאסנה.[53]
לדברי הצבא האוקראיני קרבות עזים התחוללו גם סביב העיר דונצק, ובמהלך הלילה פתח הצבא הרוסי במתקפה סביב העיר בחמוט שבמחוז לוהנסק, אבל נהדף.[54]
במהלך שיח על קרב סוורודונצק, אופן הלחימה הרוסי תואר על ידי המושל הצבאי האוקראיני כהפגזה במשך כמה שעות ברצף ואז מתקפה. במקרה של כישלון, הם שבו להפגיז ולנסות לתקוף שוב, וכך זה עד שהם הצליחו לפרוץ את ההגנות האוקראיניות בנקודה מסוימת.[55]
במהלך יוני, כוחות רוסים ביקשו להתקדם אל סלובאנסק משתי עמדות סביב איזיום וכן מלימן מערבה לאחר כישלון המאמצים להתקדם אך ורק מאיזיום.[56] הרוסים השתלטות על רובה של סוורודונצק ומדרום המבלט הרוסי שנוצר לאחר כיבוש פופסאנה הלך וגדל עד שפסק להיות מבלט.[57] בשבוע האחרון של יוני הצליחו הכוחות הרוסיים לכתר חיילים אוקראינים באזור הירסק-זולטה. במקביל נסוגו האוקראינים מסוורדונצק[58] והכוחות הרוסיים השתלטו על העיר כולה. בתחילת יולי, היו הכוחות הרוסיים בלב העיר השכנה, ליסיצ'נסק.[59] האוקראינים הכריזו על נסיגה ממנה, העיר האחרונה בלוהנסק שהייתה בשליטתם.[60] הרוסים הכריזו על שחרור מחוז לוהנסק.[61] האוקראינים דיברו על עוצמת הארטילריה הרוסית שהקשתה עליהם לשמור על שלטונם בעיר.[62] הצבא האוקראיני הודיע שנסוג ממנה על מנת למנוע את כיתור החיילים שלו בידי הרוסים והמורדים שסייעו להם.[63]
לאחר כן, כוחות רוסים ניסו להתקדם ממערב לאזור ליסיצ'נסק לכיוון סיברסק. במקביל, המשיכו הרוסים בפעולות התקפיות מצפון-מערב וממזרח לסלובאנסק ומדרום מזרח לבחמות.[64] הכוחות הרוסים בגזרת סוורדונצק-ליסיצ'נסק נכנסו להפוגה מבצעית.[65] לאחר מכן, נודע שהיא הייתה באזור נרחב יותר.[66] ההפוגה תמה באמצע יולי 2022.[67]
משתתפי הקרבות על אזור סוורודונצק-ליסיצ'נסק הרוויחו מהעובדה שהם כבר יצרו מבלט כאשר שתי הערים היו סמוכות לקודקודו. הם הצליחו ללחוץ ללא הרף על אגפי עמדות ההגנה האוקראיניות עד שהבטיחו את שליטתם בסוורודונצק. הם נאבקו לאחר מכן כדי לנצל את העובדה שליסיצ'נסק נשארה בקצה של מבלט עד שהצליחו לפרוץ מפופאסנה דרומה ולנסוע צפונה. סיברסק הפכה לקרובה ביותר לקצה המבלט, והכוחות הרוסיים נאבקו להתקדם לצורך כיבושה.[68] הם תקפו גם סביב באחמוט.[69]הנשיא וולודימיר זלנסקי הוציא הוראה לכל הנותרים באזור דונצק במדינה להתפנות בהקדם האפשרי מכיוון שקו החזית של המלחמה היה עלול לנוע מערבה.[70][71]
באמצע אוגוסט 2022, צבא רוסיה ומסייעיו פעלו בחזית זו ככל הנראה בקבוצות של כוחות ששהו לאורך קו איזיום-סלובאנסק, אזור סיברסק-לישינצ'סק, בחמות וכן אזור אבדייבקה-דונצק.[72]
בספטמבר, אוקראינה יזמה מתקפת נגד וקווי ההגנה של הכוחות הרוסיים במחוז חרקוב נפרצו. אוקראינה כבשה מחדש את איזיום. מאז כיבושה על ידי רוסיה לפני חמישה חודשים שימשה עבורה כבסיס לוגיסטי מרכזי עבור שיגור מתקפות נגד האוקראינים בדונבאס. איזיום נכבשה במקביל לכיבוש העיר קופיאנסק ששימשה את הרוסים כמרכז אספקה חשוב לכוחותיהם באזורים הכבושים במזרח אוקראינה.[73] רוסיה הודיעה על הסגת כוחות לדונצק.[74] דניס פושילין, מנהיג הרפובליקה העממית של דונצק, דיווח על "בעיות" בקו החזית באזור העיר לימן. הלחימה חודשה בפאתי העיר.[75] המושל האוקראיני של לוהנסק, סרהיי חיידאי, טען שהכוחות האוקראיניים נכנסו לפאתי ליסיצ'נסק.[76][77] אבדה השליטה הרוסית המלאה במחוז לוהנסק, לאחר שהכוחות האוקראינים כבשו כמה כפרים בו.[78][79] האוקראינים שאפו להקיף את לימן באמצעות השתלטות על יישובים מצפונה.[80] . היחידות האוקראיניות נעו בתנועת מלקחיים, בכיוון צפון-מערב ודרום-מזרח, זו לקראת זו, ומאיימות לבתר את הנתיב האחרון לנסיגה רוסית.[81] לאחר השלמת הכיתור, אוקראינה השתלטה על העיר במהלך 1 באוקטובר.[82][83]
כוחות רוסיים המשיכו בהתקפות קרקעיות במחוז דונצק בימי ספטמבר. למשל, המטה הכללי האוקראיני דיווח כי כוחות אוקראיניים הדפו התקפות קרקעיות רוסיות על יישובים בסביבת באחמוט ואבדייבקה.[84][80]
בתחילת אוקטובר, כוחות רוסים התכוננו להגנת קו סבטובה-קרמינה. מצפון, החיילים האוקראינים גם המשיכו להשיג הישגים מזרחה סביב קופיאנסק. מדרום, כוחות רוסים המשיכו בהתקפות קרקעיות במחוז דונצק ולפי דיווחים השיגו הישגים מצטברים סביב בחמות.[85][86][87]
במחצית השנייה של ספטמבר המשיכו הכוחות האוקראינים את המתקפה שלהם במזרח מחוז חרקוב, על אף שקצב התקדמותם הואט. הם הצליחו להקים מספר ראשי גשר, שהגדול בהם היה באזור קופיאנסק, בגדה המזרחית של נהר אוסקיל, והרחיבו אותם בהדרגה. לאחר שהאוקראינים הצליחו לחצות את נהר סוורסקי דונייץ מדרום למאגר אוסקיל, ולהתקדם מערבה עד לקו נהר זאראבץ (zherebets) בסוף ספטמבר, נסוגו הרוסים מקו נהר אוסקיל, לכיוון הגבול של מחוזות חרקוב ולוהנסק, ובכך איפשרו לאוקראינים לאחד את ראשי הגשר שלהם ממזרח לנהר. במהלך חודש אוקטובר ניסו הכוחות האוקראיניים להמשיך בהתקדמותם, ולחדור לשטח מחוז לוהנסק, במטרה לכבוש את הערים החשובות סבטובה וסטרובילסק בצפון לוהנסק. אולם בשלב זה כבר תיגברו הרוסים את כוחותיהם באזור, והצליחו לייצב, לפחות זמנית, את קו החזית בגזרה זו. ההתנגדות הרוסית העזה בלמה כמעט לחלוטין את המשך ההתקדמות האוקראינית לכיוון ציר סבאטובו-קרמינה, ולא אפשרה לאחרונים להרחיב בצורה משמעותית את שטח ראש הגשר שלהם.
לאחר שהכוחות הרוסיים באזור לימן נסוגו מזרחה לקו נהר זאראבץ, נסוגו הרוסים גם מקו נהר אוסקיל, למעט חלקו הצפוני הסמוך לגבול רוסיה, ובכך איפשרו לראשי הגשר האוקראיניים בגדה המזרחית של הנהר להתאחד. אולם כל הניסיונות של האוקראינים לנצל את ההצלחה כדי לנתק את כביש סבטובה-קרמינה האסטרטגי, ולהשתלט מחדש על חלקו הצפוני של מחוז לוהנסק, נבלמו על ידי הכוחות הרוסיים, שהגנו על הגזרה. האחרונים קיבלו תגבורות חזקות, כולל מגויסים טריים, שהועברו לאזור בעקבות הגיוס החלקי של כוחות המילואים ברוסיה, עליו הכריז הנשיא פוטין ב-21 בספטמבר. כתוצאה מכך, קו החזית בצפון הדונבאס התייצב, ונותר כמעט ללא שינוי עד לסוף אוקטובר.
במקביל למתקפת הנגד האוקראינית בצפון הדונבאס, המשיכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים המקומיים (שבעקבות ההכרזה על סיפוח מחוזות דונצק ולוהנסק לרוסיה, הפכו באופן רשמי לחלק מהצבא הרוסי), בסיוע יחידות של הצבא הרוסי הסדיר, ושכירי חרב מכוח ואגנר, לתקוף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו בקו החזית במרכז ובדרום הדונבאס. ההתקפות הרוסיות התמקדו בעיקר באזור הערים בחמוט, אבדיבקה ווולדאר. במהלך חודש אוקטובר ניסו הרוסים, ללא הצלחה רבה, לאגף מדרום את בחמוט, ולחדור אל העיר מכיוון מזרח ומכיוון דרום. באזור אבדייבקה הצליחו הרוסים להתקדם מצפון, ובעיקר מדרום לעיר, לאחר שכבשו את פיסקי, ואיימו לנתק את צירי האספקה אל אבדיבקה ולכתר את העיר. בסוף החודש חידשו הרוסים את המתקפה שלהם באזור וולדאר ונובומיכאילובקה, והצליחו להשיג התקדמות מסוימת בגזרה זו.
עד דצמבר 2022, הלחימה החריפה ביותר באוקראינה התרחשה בחזית המזרחית, בדונבאס. כוחות רוסים ואוקראינים העבירו תגבורת מחזיתות אחרות לציר באחמוט - סולדר, בעוד שהמתקפה הנגדית המזרחית של אוקראינה נעצרה ברובה לאורך ציר לימן-קרמיננה-סבאטובה.[88] בשלב זה, חלק גדול מהקרב על באחמוט אופיין במלחמת חפירות. במהלך ינואר 2023, רוסיה כבשה את סולדר הסמוכה,[89][90] לאחר קרב אשר החל באוגוסט 2022[91] ונמשך גם במחצית הראשונה של 2023. לוחמה התקיימה גם בדרום מחוז דונצק, ממערב לדרך בין הערים מריופול ודונצק.[92]
בתחילת יוני 2023 דווח על לחימה מוגברת במחוז דונצק, ורוסיה טענה שהדפה מתקפות נרחבות של האוקראינים. בעוד בקייב טענו אין להם מידע על מתקפות גדולות, הם הצהירו על התקדמות מסוימת בסביבת באחמוט, העיר שעמדה במוקד הקרבות בדונצק בחודשים האחרונים, עד שנפלה לידי הרוסים במאי 2023.[93] ב-24 ביוני, במקביל למרד קבוצת וגנר, קייב שחררה שטחים ליד העיר קרסנוהוריבקה באזור דונצק לפי סוכנויות הידיעות האוקראיניות.[94]
כוחות רוסים כבשו את העיירה מרינקה הסמוך לדונצק ב-25 בדצמבר.[95] לפי ה"ניו יורק טיימס", לכידת העיר ההרוסה הייתה עדות נוספת לכך שכוחות רוסים תפסו את היוזמה במלחמה לאחר מתקפת הנגד האוקראינית בקיץ שלא צלחה ברובה.[96]
בפברואר 2024, צבא אוקראינה נסוג מהעיר אבדייבקה, הסמוכה לדונצק, כדי להימנע מכיתור על ידי כוחות רוסיים. הנסיגה באה לאחר חודשים של התקפות רוסיות עזות, וסימנה את השינוי הגדול ביותר בקווי החזית מאז שחיילי מוסקבה כבשו את בחמוט במאי 2023.[97][98] מאז אוקטובר 2023 הסלימו הרוסים מאוד את הלחימה בעיר, תוך כמה ניסיונות כושלים לכבוש אותה באמצעות קרב.[99]
הרוסים שאפו זה מכבר לכבוש קבוצה של ערים מרכזיות במחוז דונייצק אשר כללו את סלובאנסק, קראמטורסק, דרוז'קובקה וקוסטיאנטיניבקה, הצבא הרוסי ניסה בתחילה ולא הצליח לבצע כיתור מבצעי רחב של כוחות אוקראינים במזרח מחוז דונייצק על ידי תנועה לסלובאנסק באביב 2022. השליטה המחודשת של אוקראינה על איזיום, מחוז חרקוב והתקדמות נוספת בצפון מחוזות דונייצק ולוהנסק במהלך סתיו 2022 שיבשו את התוכניות הרוסיות לחדש את המאמצים להתקדם בקצה הצפוני של חגורת היישובים הזו. כוחות רוסים המשיכו בתנועת לעבר החלק הדרומי של חגורת היישובים במאמץ, שנמשך חודשים ארוכים, לכבוש את בחמות, אך כיבוש העיר ושיא הפעילות התקפית הרוסית באזור במאי 2023 לא אפשרו לכוחות הרוסיים לאיים באופן מיידי על הקצה הדרומי של חגורת היישובים. כוחות רוסים החלו בפעולות התקפיות מקומיות ממערב לבחמות בנובמבר 2023 ובאפריל 2024 הם פעלו בפאתים המזרחיים של חסיב יאר. השתלטות הרוסית על חסיב יאר תאפשר לכוחות הרוסיים להתחיל לתקוף ישירות את הערים בדרום חגורת ההגנה האוקראינית. חסיב יאר שכנה בערך 7 ק"מ מקוסטיאנטיניבקה (העיר הדרומית ביותר בחגורת היישובים) וכ-20 ק"מ מדרוז'קובקה.[100]
בקיץ 2024, מוקד לחימה נוסף היה סמוך לפוקרובסק, שהפכה למטרה אסטרטגית עבור הצבא הרוסי, ונחשבת למוקד צבאי ותחבורתי חשוב.[101] החזית הייתה במרחק של פחות מ-8 ק"מ מפוקרובסק.[102]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
