הנעה וקטורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנעה וקטורית (או דחף וקטורי) היא היכולת של כלי טיס סילוני או רקטי להטות את סילון הפליטה מן המנוע, ומאפשרת שליטה בכיוון הטיסה או בסיבוב כלי הטיס.
הנעה וקטורית פותחה עבור מטוסים בתחילה כדי לאפשר המראה ונחיתה קצרה (STOL) ואף אנכית (VTOL). בהמשך התברר שהנעה וקטורית מאפשרת תמרונים שאינם אפשריים עבור מטוסים ללא הנעה וקטורית, תכונה הנקראת "תמרוניות-על (supermaneuverability) המקנה להם יתרון גדול בקרב אוויר.