Loading AI tools
מחזה של שקספיר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסערה או הסופה (באנגלית: The Tempest) הוא המחזה האחרון שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר. המחזה הוצג לראשונה ב-1 בנובמבר 1611 בארמון וייטהול בלונדון. שייך לקבוצת המחזות האחרונים של שייקספיר. "הסערה" נחשב לאחת מפסגות יצירתו של שייקספיר.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ויליאם שייקספיר |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מחזה |
הוצאה | |
הוצאה | Edward Blunt (publisher) |
תאריך הוצאה | 1623 |
לא ידוע על מקור בודד למחזה, חוקרים מציגים מקורות השפעה אחדים ובהם עשורים של העולם החדש (אנ') מאת פטר מרטיר (אנ') ו"הספינה ההרוסה" באסופה קולוקיוס (אנ') של ארסמוס מרוטרדם.
המחזה מספר על דוכס מילאנו, פרוספרו, שבלמדנותו למד מספר מלאכת כשפים באמצעותה הוא שולט בכוחות הטבע. דוכסותו נגזלה ממנו על ידי אחיו אנטוניו, שגירש את פרוספרו ובתו היפה מירנדה בעזרתו של מלך נאפולי, אלונזו, על ספינה אכולת רקב. בזמן זה הם מקבלים מעט עזרה מיועצו הישר גונזאלו, אשר מציידם במעט מספריו. למזלם הם מגיעים לאי בודד ומנהלים שם את חייהם בחברתם של אריאל, אותו פרוספרו שחרר מכלאו בתוך עץ, ועם קאליבן, יצור מוזר, חצי אדם חצי דג, בן מכשפה, אשר משרת אותם.
בעוד פרוספרו מספר למירנדה את סיפור חייה, הוא ואריאל מחוללים סופה איומה בים המטביעה ספינה החוזרת מתוניס, בה נמצא אחיו אנטוניו, אלונזו, אחיו סבסטיאן, בן המלך פרדינאנד וגונזאלו.
הסופה לוקחת את כל הנמצאים על הספינה אל האי. שם יכול פרוספרו להתחיל בביצוע תוכנית שתשיב אותו חזרה לחופי איטליה, תשדך את בתו, וגם תשיב לנבלים כגמולם. מירנדה פוגשת בבן המלך פרדינאנד ומתאהבת בו, אך פרוספרו מקשה על זוג האוהבים ולא נותן לפרדינאנד לזכות בה מהר מדי.
בעוד אלונזו בטוח שבנו פרדינאנד טבע במצולות הים, מרדים אריאל את כל בני החבורה פרט לאנטוניו וסבסטיאן. אנטוניו מעורר את יצרו הרע של סבסטיאן, המושפע ממנו מאוד, והשניים מתכננים להרוג את אלונזו על מנת שסבסטיאן יירש את כס נאפולי. למזלם הרע התוכנית משתבשת כשאריאל מעיר את גונזאלו, אולם הם מצליחים לצאת בשלום מהמקרה עם תירוץ מוצלח.
קאליבן חובר לשני ניצולים נוספים מהספינה – טרינקולו הלץ החביב, וסטפאנו המוזג השיכור. קאליבן טועם מיינו של סטפאנו והופך לעבדו של השיכור. השלושה אחראים לחלקים היותר קומיים שבמחזה. יחד הם זוממים להרוג את פרוספרו ולרשת את האי אחרי שנגזל מקאליבן על ידי פרוספרו.
לבסוף מאשר פרוספרו את ברית הנישואין של פרדינאנד ומירנדה ותוכניתו קרבה לקיצה. בני המלוכה צופים במחזה רוחות כשאריאל מזכיר להם את חטאם כשגירשו את פרוספרו. כשלבסוף ייפגשו כל הדמויות, אלונזו יגלה כי בנו חי, וכל השאר יראו שפרוספרו עוד חי, ופרוספרו יסלח לאחיו וחבורתו ולא יענישם.
למזלם של סבסטיאן ואנטוניו, פרוספרו אומר להם שהוא יכול היה להענישם ולהוכיח שהם בוגדים, אך הוא מחליט לנצור את לשונו ולא לומר דבר. קאליבן מבין כמה טיפש היה לחשוב את סטפאנו השיכור לאלוהים ומתנצל בפני פרוספרו.
המחזה מסתיים בוויתור של פרוספרו על ספר כשפיו, וכוונתו לשוב למילאנו, בשחרורו של אריאל; ובאפילוג בו פרוספרו מבקש מקהל התיאטרון שני דברים: מחילה וחופש.
קאליבן הוא מפלצת מעוותת, חציו אדם וחציו דג, בן מכשפה שמתה לפני זמן רב אך גדל לבדו באי הבודד עד בואו של פרוספרו. פרוספרו גידל אותו ומירנדה בתו עמלה לדובב אותו ולשמחו, אך כשהחל פרוספרו לנהוג בקאליבן כעבד הוא מתחיל לדבר מילים רעות ומלוכלכות על פרוספרו אך גם מפחד ממנו. מירנדה כבר אינה אוהבת להביט בו.
קאליבן משרת את פרוספרו ומפחד ממנו ומכוחותיו עד מאוד. במהלך המחזה, כשנדרש קאליבן להביא עצים להסקה, הוא פגש בטרינקולו ובסטפאנו, הלץ התזזיתי והמוזג השיכור כלוט. קאליבן טועם מיינו של סטפאנו ומוכן לעשות הכול בשביל עוד מהמשקה. הוא נהפך למשרת של סטפאנו והשלושה זוממים לקחת את האי מפרוספרו ולשלוט בו, סטפאנו מתכוון למלוך ביחד עם מירנדה. פרוספרו דואג שייכשלו וכשכולם נפגשים בסוף ההצגה מבין קאליבן את חומרת טעותו, מבין כמה טיפשי מצידו היה לעבוד את סטפאנו – פרוספרו סולח לו על המעשה שעמד לבצע עם חבריו.
סבסטיאן הוא אחיו הצעיר של אלונזו מלך נאפולי, וגם עליו פסחה המלוכה, בדיוק כמו על אנטוניו. יש לו מצפון, קלוש אך קיים.
סבסטיאן נולד למשפחת המלוכה של נאפולי, אך אחיו הבכור אלונזו קיבל את הכתר, סבסטיאן אמנם נרגע מהעניין אך בתוכו הוא עוד לא השלים עם העובדה עד הסוף. בעת שהוא מצטרף לשיט המלכותי לתוניס הוא פוגש באנטוניו. כידוע הספינה טובעת בדרך חזרה לאיטליה וכולם מתעוררים על קרקע האי הבודד.
סבסטיאן מסתובב עם אנטוניו והשניים מביעים את דעתם העוקצנית על כל דבר... אך בעת אריאל מרדים את כולם פרט להם, מעורר אנטוניו את יצרו הרע של סבסטיאן ומעודדו לפנות את אלונזו מהדרך למען יוכל סבסטיאן למשול בנאפולי, והוא מבטיח לבטל את המס שאנטוניו משלם ולערוב לו תמיד. הם כמעט ונתפסים בשעת מעשה כאשר הודות לאריאל מתעוררים שאר הניצולים, אך השניים מצליחים לחמוק מאשמה. סבסטיאן מתכוון לנסות לרצוח שוב אלא שאין לרגע שקט במהלך המחזה... כשכולם נפגשים פרוספרו מחליט לסלוח, נוצר את לשונו, ולא מסגיר את סבסטיאן ואנטוניו.
אנטוניו הוא הדמות הנוטה לרוע במחזה.
אנטוניו הוא אחיו הצעיר של פרוספרו, וכמו כל בן מלכים שני, הוא לא זכה בדוכסות ובדברים רבים המקבל האח הבכור. מזלו התמזל כשפרוספרו פנה למלאכת הכשפים והפקיד את הדוכסות בידיו. אנטוניו התרגל לרעיון, שילם מס לאלונזו, וזה עזר לו להבריח את פרוספרו בחשאי ממילאנו ולעזבו על סירה ישנה בלב ים. אנשיי פרוספרו שהיו פעם חבריו של אנטוניו, אנשיו כעת. אנטוניו מוזמן לחתונתם של בתו של אלונזו קלריבל ומלך תוניס, אך בדרך חזרה לאיטליה פורצת סערה איומה ומותירה אותו ואת שאר בני המלוכה על חופי האי הבודד בו שוכן אחיו (הוא לא יודע מכך)
אנטוניו חובר לסבסטיאן ושניהם מסתובבים באי ביחד עם אלונזו, גונזאלו והאצילים. השניים משלחים הערות עוקצניות רבות על כל המתרחש. בלילה הראשון פתה אנטוניו את סבסטיאן ללכת בדרכו ולפנות את אלונזו מהדרך (הכוונה להרוג אותו) וכך ימשול בנאפולי, כמובן שהעסקה אינה חד צדדית, אנטוניו יפסיק להיות מחויב בתשלום מס ויזכה בהערכתו של סבסטיאן, אך מה חבל שאריאל משבש את תוכניתם והם כמעט נתפסים בשעת מעשה ומוצאים תירוץ ברגע האחרון. בסופו של דבר אנטוניו וסבסטיאן ניצלים מעונש כשפרוספרו מחליט לסלוח להם.
פרוספרו הוא אחת הדמויות הראשיות במחזה.
פרוספרו חי חיי מלכות וגדל להיות דוכס העיר מילאנו, בן בכור להוריו ולו אח קטן – אנטוניו. פרוספרו נישא ונולדה לו בת – מירנדה.
בימים בהם שלט פרוספרו ביד טובה על מילאנו, למד פרוספרו להכיר את תורת הנסתר, ובעודו זונח את חייו הגשמיים ושוקע בלימוד, העביר את השליטה בדוכסות לאנטוניו לזמן מה. אנטוניו שהתרגל לחייו החדשים החליט להיפטר מפרוספרו, שילם מס למלך נאפולי, והוא עזר לו להגלות את פרוספרו על סירה ישנה ועלובה בסערת איומה. למזלו של פרוספרו, יועצו גונזאלו מסר לו כמה מספריו וחפציו, ששימשו אותו בעתיד עד מאד. פרוספרו ומירנדה הגיעו לאי בודד והקימו שם את ביתם, בינתיים הציל פרוספרו את אריאל הרוח וגידל את קאליבן, בן המכשפה סייקורקס.
פרוספרו ואריאל מחוללים סערה בים כשספינה בה נמצאים בני המלוכה (ובהם אנטוניו, אלונזו, סבסטיאן, גונזאלו ואחרים), שבה מתוניס, הספינה טובעת אך האנשים שבה נותרים ניצולים על האי. לכל אורך המחזה יש לפרוספרו תוכנית שתחלצו מהאי הבודד, תשיבו לחופי איטליה ותשיב לנבלים שגירשוהו כגמולם. לכל אורך המחזה הכול מתנהל לפי התוכנית. אך לבסוף, רגע לפני שתוכניתו באה על סיומה, מבין פרוספרו שאולי יהיה עליו לנהוג אחרת – לא להענישם אלא לעשות את הקשה מכל – לסלוח. הוא מבהיר היטב לאנטוניו ולסבסטיאן שיכול היה להסגיר אותם על פשעיהם באי, אך כחלק מסליחתו הוא בוחר לשתוק.
לפרוספרו אישיות חזקה ומרשימה, ויש בו איכויות רבות:
מירנדה היא בתו היפהפייה של פרוספרו אשר גדלה כל חייה באי הבודד.
מירנדה נולדה לפרוספרו ולאשתו המנוחה כבת מלכות, זכה ותמימה. היא לא מוזכרת הרבה באירועים שלפני הסערה אך פרוספרו מספר לה שבעת הגיעם לאי, שטים בסערה איומה, היא חייכה וניחמה אותו, כמו מלאך שומר. בהגיעם לאי לימד אותה פרוספרו את כל מה שהיא יודעת. היא לא ראתה פני גבר מעולם פרט לאביה ולקאליבן, אם ניתן לקרוא לו גבר.
מירנדה שומעת לראשונה את סיפור חייה כשהיא צופה בסערה שאביה הקים. הספינה הטובעת מכפילה את רחמיה על האנשים הטובעים, אולם פרוספרו מרגיעה ואומר לה כי שום דבר רע לא התרחש. היא פוגשת בהמשך בפרדינאנד ומתאהבת בו, אך פרוספרו מקשה על פרדינאנד לקטוף את הפרס בקלות ומעביד אותו. לאורך רוב ההצגה יש דיאלוגים ביניהם, השנים מתאהבים זה בזו יותר ויותר. בסופו של דבר כשכולם ייפגשו, יוכתרו פרדינאנד ומירנדה למלך ומלכה ויוכלו להינשא רשמית.
המחזה "הסערה" חובר בזיקה לכמה ממחזותיו הקודמים של שייקספיר:
למרות הקרבה למחזה "חלום ליל קיץ", יש הבדלים משמעותיים בין שני המחזות:[1]
הרבה מבקרים סברו ש"הסערה" מחזה אלגורי. להלן כמה מהפירושים שהוצעו לאלגוריה:
כתב אדוארד דאודן: "יש לשים לב, שלסערה איכות, כיצירת אמנות, הגורמת למבקרים להתייחס אליה כאלגוריה; ולבלבל אותם; כמו ללעוג להם על יומרנותם 'לפתור את התעלומה'"[2]
מכל מקום, רוב המבקרים סבורים ש"הסערה" עוסק במושג של חירות אמיתית; זהו גם מחזה הפרידה של שייקספיר מהתיאטרון, ובפרט האפילוג של המחזה מונולוג פרידה של שייקספיר מהקהל.
כתב ארתור קווילר-קאוץ': "הסערה, כך אני רואה את זה, גורם לדמעות נשגבות יותר (משאר מחזותיו של שייקספיר או מיצירות מופת של משוררים אחרים), דמעות בעבור יופי כשלעצמו, עם הכרה מלכותית של העולם הזה ואיך הוא חולף, ותפיסה בלב של מה שיהיה... זה פאר האמנות: אנו מרגישים שאנו גדולים יותר ממה שאנו יודעים."[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.