הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי. הספרייה שוכנת בירושלים, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי בישראל. בנוסף, היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, ובהן ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.
 | |
 | |
| בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם | |
| מיקום | קמפוס האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה לאומית ואקדמית |
| ספריית הפקדה | פרסומים היוצאים לאור בישראל, פרסומי האו"ם, פרסומי האיחוד האירופי |
| תאריך ייסוד | 1892 |
| גודל האוסף | למעלה מ-6 מיליון פריטים |
| תקציב | 59,798,000 ש"ח (2021) |
| מנהל |
מנהל כללי: אורן וינברג רקטור: שי ניצן |
| מספר מועסקים | 300 |
| קואורדינטות | 31°46′34″N 35°11′49″E |
| https://www.nli.org.il | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   הספרייה הלאומית  | |
ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון "בני ברית", היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית בירושלים כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית"[1], הוגדרה הספרייה באופן רשמי כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 היא נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.