העת העתיקה

תקופה בהיסטוריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.[1] העת העתיקה התאפיינה בבידוד התרבויות לפי אזורי מחיה. כך התרבויות של אמריקה היו מנותקות מאירואסיה ולא היו קשרים כלשהם ביניהם. גם בתוך אירואסיה, שהיא יבשת אחת, היה ניתוק רב בין התרבויות השונות בגלל אמצעי התחבורה הדלים של התקופה שלא אפשרו ניידות גבוהה. כך נוצרו מרכזי תרבות מבודדים יחסית עם אזורי השפעה מקומיים. למרות זאת, היו גלי הגירה גדולים שגרמו לאובדן תרבויות שלמות בכיבוש והרס מוחלט. גלי הגירה אלה נוצרו על רקע משברים כלכליים ופוליטיים בארצות המוצא של המהגרים.

Egypt.Giza.Sphinx.01.jpg
הספינקס הגדול של גיזה, מצרים. מאחוריו נמצאת הפירמידה של חאפרו
AlexanderTheGreat_Bust.jpg
אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה.
World_in_1000_BCE.png
מפת כדור הארץ בסביבות 1000 לפנה"ס. הצבעים מסמנים את רמת הפיתוח האנושי.
מקרא:
צהוב - תרבויות של ציידים-לקטים
סגול - תרבויות נוודים רועי צאן
ירוק בהיר - תרבויות חקלאיות פשוטות
כתום - תרבויות חקלאיות מורכבות או צ'יפדומים
תכלת - תרבויות מדינתיות/עירוניות
שטחים המקווקווים בורוד - אזורים בהם החלו לעבד ברונזה
שטחים המקווקווים באדום - אזורים בהם החלו לעבד ברזל

Oops something went wrong: