הפארק הלאומי ביג בנד
פארק לאומי בארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי ביג בנד (באנגלית: Big Bend National Park, מילולית "הפארק הלאומי העיקול הגדול") הוא פארק לאומי, השוכן בדרום-מערב מדינת טקסס שבארצות הברית על הגבול עם מקסיקו. הפארק משתרע על 3,242.2 קמ"ר[hebrew 1] בשטח מדברי, כולו בתחומי מחוז ברוסטר (אנ').[1] לפארק חשיבות לאומית בהיותו האזור המוגן הגדול ביותר של אקולוגיה וטופוגרפיה של מדבר צ'יוואווה בארצות הברית.[2] הפארק קרוי על שם העיקול הגדול (באנגלית Big Bend) של הנהר ריו גראנדה/ריו בראבו, המשנה את מסלולו מדרום-מזרח לצפון-מזרח.[3] בשטח הפארק גדלים יותר מ-1,200 מינים של צמחים, ושוכנים בו יותר מ-450 מינים של עופות, 56 מינים של זוחלים ו-75 מינים של יונקים.[4] פעילויות נוספות בפארק כוללות נסיעות בנופים, תוכניות בהנחיית שומרי הפארק ביג בנד וצפייה בכוכבים.[5]
הנהר ריו גראנדה, המפריד בין מקסיקו לארצות הברית כשהוא זורם בתוך קניון סנטה אלנה | |
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 12 ביוני 1944 |
מבקרים בשנה | 393,907 (נכון ל־2020) |
גוף מנהל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
נתונים ומידות | |
שטח | 3,242.2 קמ"ר |
מיקום | |
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
מיקום | ברוסטר |
קואורדינטות | 29°15′N 103°15′W |
www | |
חשיבותו של הפארק מתבטאת גם בשפע האתרים הפלאונטולוגיים המוגנים על פי חוק. בתחומי הפארק נחשפו שפע מאובנים של בעלי חיים ממקור ימי ועצמות דינוזאורים מהקרטיקון ומהשלישון. מאפיינים גאולוגיים בפארק כוללים דייקים געשיים ועדויות להתפרצויות געשיות, בעיקר ברכס הרי צ'יסוס (אנ') השוכנים בפארק, רכס ההרים היחיד בארצות הברית שנכלל במלואו בתוך פארק לאומי.[6]
לאזור יש היסטוריה תרבותית עשירה, מאתרים ארכאולוגיים המתוארכים לפני כמעט 10,000 שנים ועד לחלוצים, חוואים וכורים בתקופה המודרנית. מבנים ונופים היסטוריים מאפשרים הצצה לאורח החיים באזור הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו במאה ה-19.[7]