הפארק הלאומי וויאז'ורס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי וויאז'ורס (באנגלית: Voyageurs National Park) הוא פארק לאומי המשתרע על שטח בן 883 קילומטרים רבועים, שכ-40% מהם מכוסים במים, בצפון מדינת מינסוטה בארצות הברית ושגבולו הצפוני הוא קו הגבול בין ארצות הברית לקנדה.
תחילת הסתיו בפארק הלאומי וויאז'ורס | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | voyageurs |
תאריך הקמה | 8 באפריל 1975 |
מבקרים בשנה | 241,912[1] (נכון ל־2016) |
גוף מנהל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
נתונים ומידות | |
שטח | 883[2] קמ"ר |
מיקום | |
מדינה | מינסוטה בארצות הברית |
מיקום | מחוז קוצ'יצ'ינג, מחוז סנט לואיס |
קואורדינטות | 48°30′00″N 92°53′00″W |
Voyageurs National Park | |
(למפת ארצות הברית מוגדלת) (למפת ארצות הברית רגילה) (למפת מינסוטה רגילה) | |
מפת הפארק הלאומי וויאז'ורס | |
ההתיישבות האנושית בשטח הפארק היא בת לפחות 10,000 שנים, כאשר המתיישבים הראשונים, פלאו-אינדיאנים, ציידים-לקטים התקיימו על ציד בעלי חיים וליקוט צמחים ופירות בר. שבטי אינדיאנים שונים חיו באזור בתקופות שונות, כשהאחרונים היו בני האוג'יבווה. במאה ה-17 הגיעו לאזור סוחרי הפרוות הצרפתים, המכונים בצרפתית וויאז'ור (Voyageurs – "נוסעים") בשיט בסירות קאנו ורכשו מהשבטים המקומיים פרוות בונים. סוחרים אלו הם שנתנו לפארק את שמו.[3] מתיישבים ממוצא אירופי הגיעו לאזור במאה ה-19 ועסקו בתעשיית העץ ולתקופה קצרה גם בכריית זהב.
הפארק הוכרז ב-8 באפריל 1975, בתקופת נשיאותו של ג'רלד פורד. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, סוכנות ממשלתית שמטרתה להגן על משאבי הטבע והמשאבים התרבותיים. הפארק הוא משכן ליותר מ-900 מינים של צמחים,[4] ולמעלה מ-300 מינים של בעלי חוליות.[5] הפארק נודע בשל שפע המים בו והוא פופולרי בקרב שייטי סירות קאנו, קיאקים, ספינות אחרות ודייגים.