הפארק הלאומי יוסמיטי
פארק לאומי בקליפורניה, ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי יוסמיטי (באנגלית: Yosemite National Park) הוא פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,029 קילומטרים רבועים (3,029,000 דונמים), הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס סיירה נבדה. בכל שנה מבקרים ביוסמיטי מעל ל-4 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 15 קמ"ר. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1984, והוא התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט התלולים, מפלי המים, הנחלים הצלולים, חורשות הסקוויה הענקית והמגוון הביולוגי שלו. כ-95% משטחי הפארק הוכרזו כאזור טבע בראשיתי.[3] על אף שיוסמיטי אינו הפארק הלאומי הראשון שהוכרז, הוא היווה נקודת מפתח בהתפתחות רעיון הפארק הלאומי בארצות הברית, בעיקר בזכות עבודתם של אנשים כג'ון מיור.[4]
מפלי יוסמיטי על רקע צוקי שחם | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
תאריך הקמה | 1 באוקטובר 1890 | ||||
מבקרים בשנה | 4,336,890[1] (נכון ל־2017) | ||||
גוף מנהל | שירות הפארקים של ארצות הברית | ||||
נתונים ומידות | |||||
שטח | 3,029[2] קמ"ר | ||||
מיקום | |||||
מדינה | קליפורניה, ארצות הברית | ||||
מיקום | מחוז טולומנה, מחוז מדרה, מחוז מאריפוסה, קליפורניה | ||||
קואורדינטות | 37°50′N 119°30′W | ||||
www.nps.gov/yose | |||||
(למפת ארצות הברית מוגדלת) (למפת ארצות הברית רגילה) (למפת קליפורניה רגילה) (למפת קליפורניה מוגדלת) | |||||
יוסמיטי הוא אחד מבתי הגידול הגדולים והרגישים ביותר בסיירה נבדה, ויש בו מגוון גדול של צמחים ובעלי חיים. גובה הפארק הוא בין 600 ל-4,000 מטרים, והוא מחולק לחמישה אזורי צמחייה עיקריים: יער אלונים עבות, אזור רמה תחתון, אזור רמה עליון, תת-אלפיני ואלפיני. ביוסמיטי מצויה כחמישית ממיני הצמחים הגדלים בקליפורניה. בפארק תועדו בתי גידול של למעלה מ-160 מיני צמחים נדירים, תצורות גאולוגיות נדירות והרכבי קרקע ייחודיים.
הגאולוגיה של אזור יוסמיטי מתאפיינת בסלעי גרניט ובשרידים של סלעים עתיקים. רכס הסיירה נבדה התרומם לפני כ-10 מיליון שנים, ולאחר מכן נוצרו מורדותיו המערביים והמזרחיים. ההתרוממות הגדילה את תלילותם של גדות הנחלים והנהרות, דבר שהוביל בסופו של דבר ליצירתם של קניונים עמוקים וצרים. לפני כמיליון שנים הצטברו בפארק שלג וקרח, ומהם נוצרו הקרחונים באזורי המרעה הגבוהים שזרמו לכיוון עמקי הנהרות. במהלך עידן הקרח המוקדם היה עובי שכבת הקרח ביוסמיטי כ-1.2 קילומטר. תנועת הקרחונים במדרונות גרמה ליצירתו של עמק ה-U הפופולרי. כ-5% משטח הפארק מכוסים בסלעים מותמרים של סלעי משקע וסלעי יסוד המכונים "תליוני גג" (roof pendants), כיוון שבעבר הרחוק הם היוו גג לסלע הגרניט.[5]