הפלנטה האסורה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפלנטה האסורה (או הכוכב האסור; באנגלית: Forbidden Planet) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1956, בבימויו של פרד מ. וילקוקס ובכיכובם של וולטר פידג'ן, אן פרנסיס ולזלי נילסן. הסרט צולם באיסטמנקולור (Eastmancolor) וב-סינמסקופ, והוא נחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים ביותר של שנות החמישים,[4] ולאחת מאבני הדרך של הקולנוע המדע הבדיוני העכשווי. הדמויות והתפאורה עוצבו בהשראת "הסערה" של שייקספיר,[5] והעלילה של הסרט כוללת אנלוגיה מסוימת לזו של המחזה, מה שגרם לרבים לראות בסרט עיבוד רופף של המחזה.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | "הסערה" מאת ויליאם שייקספיר |
---|---|
בימוי | פרד מ. וילקוקס |
הופק בידי | ניקולס נייפק |
תסריט | קייריל יום, אלן אדלר |
עריכה | פריס ובסטר |
שחקנים ראשיים |
לסלי נילסן ארל הולימן ג'ורג' וולאס ג'ק קליי ג'יימס דררי ריצ'רד אנדרסון וורן סטיבנס רובי הרובוט אן פרנסס וולטר פידג'ן ג'ורג' ד. ואלאס |
מוזיקה | בבה ברון |
צילום | ג'ורג' ג' פולסיי |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר, נטפליקס, וודו |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 3 במרץ 1956[1] |
משך הקרנה | 98 דקות[2] |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מדע בדיוני, סרט הרפתקאות, סרט פעולה, סרט דרמה |
תקציב | 1.968 מיליון דולר[3] |
הכנסות | 2.765 מיליון דולר[3] |
הכנסות באתר מוג'ו | forbiddenplanet |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט היה חלוצי במספר היבטים של קולנוע מדע בדיוני. סרט זה היה הראשון שהציג בני-אדם נעים במהירות הגבוהה ממהירות האור בספינת חלל שיצרו בעצמם.[6] סרט זה היה הראשון שכל עלילתו מתרחשת על כוכב לכת שנמצא בחלל בין-כוכבי, הרחק מכדור הארץ.[7] דמותו של רובי הרובוט היא אחת מהדמויות הקולנועיות הראשונות של רובוט שאיננו אלא "פחית על גלגלים". דמותו מפגינה אישיות מובחנת והיא דמות משנה אינטגרלית לעלילת הסרט.[8] מחוץ לז'אנר המדע הבדיוני, סרט זה נחשב לפורץ דרך בכך שהוא הראשון, מכל ז'אנר שהוא, שהשתמש במוזיקה אלקטרונית, ובה בלבד, עבור הפסקול שלו, שהולחן על ידי ביבי ולואי בארון.
הסרט כולל מספר אפקטים מיוחדים שזיכו אותו במועמדות לפרס האוסקר על האפקטים הטובים ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-29. בשנת 2013, הסרט הוכנס אל ארכיון הסרטים הלאומי של ספריית הקונגרס של ארצות הברית, לאחר שנמצא בעל "חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".[9] [10] טוני מגיסטרלה מתאר את הסרט כאחת הדוגמאות הטובות ביותר לז'אנר הטכנו-אימה המוקדם.[11]