הפרעה טורדנית-כפייתית
הפרעה נפשית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרעה טורדנית-כפייתית או טורדנות כפייתית (באנגלית: Obsessive–compulsive disorder; או בקיצור: OCD) היא הפרעה נפשית המאופיינת בחוזרניות יום יומית של מחשבות פולשניות והתמודדות איתן כך שהתפקוד היום יומי נפגע קשות - או מהפרעה לקשב בשל המחשבות, או מחרדה מתוכן המחשבות, או מהזמן והאנרגיה שמופסדים מההתמודדות עם המחשבות, או מכל אלה יחדיו.
רחיצת ידיים חוזרת, הנובעת מחרדות שונות הקשורות לבריאות או ניקיון, היא אחת מהתופעות האפשריות של ההפרעה. | |
תחום | פסיכיאטריה, פסיכולוגיה |
---|---|
תסמינים | מחשבות פולשניות (אובססיות), קומפולסיות, לרוב גם חרדה. |
אבחון | אבחנה פסיכיאטרית |
טיפול | תרופות נוגדות חרדה, CBT |
קישורים ומאגרי מידע | |
InfoMed | הפרעה טורדנית-כפייתית |
eMedicine | 287681 |
DiseasesDB | 33766 |
MeSH | D009771 |
MedlinePlus | 000929 |
סיווגים | |
DSM-5 | 300.3 |
ICD-10 | F42 |
ICD-11 | 6B20 |
במסגרת ההפרעה, כל מחשבה פולשנית מוגדרת כאובססיה, גורמת הסחה[1] ואולי גם חרדה[2] ומצריכה ביצוע פעולה מסוימת כמו זימון מחשבה נגדית (מחשבה המבטלת לוגית את המחשבה הקודמת או התעלמות) ו\או ביצוע פעולה מרחבית מסוימת כמו התוודות בקול רם מול אדם קרוב על תוכן המחשבה ועל ביטולה או ניקיון או טהרה מספר פעמים או כמו פתיחה וסגירה של דלת מספר פעמים עד שמורגש שהיא נסגרה "טוב" ועוד; כל פעולה כזו מוגדרת כקומפולסיה ומטרתה להפסיק את ההסחה ואולי גם חרדה.
כל אדם סובל לעיתים ממחשבות פולשניות והוא בדרך כלל גם יכול לבטל אותן עם מחשבה נגדית או להתעלם מהן אבל כאשר מחשבות פולשניות הופכות אובססיביות, כלומר מתרחשות באופן יום יומי, לפחות שעה ביום או ברוב היום ופוגעות בתפקוד הכללי ואף ביכולתו להתפרנס ובמיוחד אם מחשבות אלה הן על פגיעה בעצמי או באחר (גם אם פגיעה כזו לא מתרחשת כלל והמחשבה עליה מבוטלת במחשבה נגדית פעם אחר פעם) הוא חווה הפרעה טורדנית-כפייתית במסגרתה הוא מפסיד כמות גדולה של זמן ואנרגיה בשל האובססיות והקומפולסיות או בשל החרדה הכבדה בהיעדר הקומפולסיות אשר יכולה לגרום סיבוכים רפואיים.[3]
הפרעה טורדנית-כפייתית לא מטופלת נכונה עם התקפי אובססיות חריפים יכולה להוביל להתקפי פאניקה, דיכאון קליני ועוד ואף לדחפים אובדניים וניסיונות התאבדות ובמקרים כאלה היא מצריכה טיפול מיידי והשגחה מתמדת על הסובל - השגחה שלעיתים רק בית חולים פסיכיאטרי יכול לספק.
הגורמים להפרעה טורדנית-כפייתית הם נושא שנוי במחלוקת אך ישנה הסכמה שהם קשורים לחוסר איזון כימי במוח שמקורו יכול להיות תרופתי (תרופות מסוימות יכולות לגרום להפרעה טורדנית-כפייתית כתופעת לוואי שלהן). מצב זה יכול להיות מוחרף ממצבים כמו פוסט טראומה או בדידות או חוסר תעסוקה או היעדר עקרונות קוגניטיביים (עקרונות חשיבה) שיכולים למנוע מההפרעה להפריע משמעותית למהלך החיים.
טיפול נפוץ להפרעה טורדנית-כפייתית יכול להיות מושג בעזרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שמטרתו לתת עקרונות קוגניטיביים לכל הפחות לגבי איך להתמודד עם האובססיות, או בעזרת טיפול תרופתי או בעזרת שילוב של שניהם.[4]
בבתי חולים פסיכיאטריים בהם הטיפול הוא בדרך כלל משולב (CBT ותרופות), לעיתים משולב איתם גם טיפול בהבעה ויצירה.
עם חלוף השנים מתפרסמת גם יותר ויותר ספרות מחקרית לפיה חסרים תזונתיים בוויטמיני B כגון ויטמין B12 וכן במספר נוטריאנטים נוספים כמו אינוזיטול (אנ'), יכולים להחריף את הבעיה אם לא לגרום לה ולכן ייתכן ויהיו גם אלמנטים תזונתיים בטיפול.