רמות מנשה
חבל ארץ בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רָמות מְנַשֶּׁה (נקרא בעבר "רמת מנשה";[1] בערבית: בַּלַאד אַל-רוּחַה, "ארץ הרוחות"[2]) הוא חבל ארץ במרכז הכרמל.
עננים מעל יער חורשן | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 400 מ' |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | דרום הכרמל |
רכס הרים | הכרמל |
קואורדינטות | 32°35′00″N 35°08′00″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
שטח החבל כ-200 קמ"ר וצורתו מלבנית. החבל נתחם על ידי נחל עירון (ואדי עארה) בדרום-מזרח, עמק יזרעאל בצפון-מזרח, נחל יקנעם ונחל תות (ואדי מילק) בצפון, רכס הכרמל ובקעת הנדיב במערב. חלקו המערבי הוא גבעות נמוכות, ההולכות וגבוהות לכיוון מזרח, שם יורדות בחדות לעבר עמק יזרעאל. הגובה הממוצע של האזור הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר.
רמות מנשה מנוקזות למזרח אל נחל קישון, ולדרום, מערב וצפון אל הים התיכון. הנחלים העיקריים ברמות מנשה הם נחל גחר, נחל משמר העמק, נחל מדרך ונחל קיני הזורמים מזרחה לנחל קישון, נחל דליה, נחל תנינים, נחל עדה ונחל ברקן הזורמים מערבה לים התיכון. ברמות מנשה מעיינות רבים, וחלק מהנחלים זורמים לאורך רוב ימות השנה.