הרכבת התחתית של ניו יורק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרכבת התחתית של ניו יורק (באנגלית: New York City Subway) היא מערכת רכבת תחתית המהווה חלק ממערכת התחבורה הציבורית של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית. הרכבת נמצאת בבעלות עיריית ניו יורק ומוחכרת לרשות התחבורה של העיר ניו יורק (מחלקה של רשות התחבורה המטרופולינית). לרכבת התחתית של ניו יורק 468 תחנות נוסעים וקווי רכבת באורך 373 ק"מ (עליהם נוסעים קווי נוסעים המשתרעים על פני כ-1,000 ק"מ[1]) - והיא אחת ממערכות הרכבת התחתית הגדולות בעולם.
עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
עיר | ניו יורק |
מפעיל | רשות התחבורה של ניו יורק |
מידע על ההקמה | |
פתיחת המערכת | 27 באוקטובר 1904 |
מידע על המערכת | |
אורך המערכת | 373 ק"מ |
רוחב המסילה | 1,435 מ"מ |
מספר נוסעים ביום |
5,465,034 (2013, בימי עבודה), 3,243,495 (2013, בשבתות), 2,563,022 (2013, ימי ראשון) |
מספר נוסעים בשנה | 1,793,073,000 (נכון ל־2022) |
מספר הקווים | 24, קו נוסף בעבודות |
מספר התחנות | 468 |
www.mta.info/nyct | |
תרשים המערכת | |
סגירה
אף שהרכבת נקראת "רכבת תחתית", כ-40% מקווי הרכבת עוברים מעל הקרקע, אולם באי מנהטן כמעט כל קווי הרכבת עוברים מתחת לקרקע.