הרמת כוסית
מנהג נפוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרמת כוסית (או שתיית "לחיים!") היא טקס בו מברכים את כלל הנוכחים או חלקם, תוך כדי שתיית משקה חריף (או משקה אחר) המלווה בברכה מילולית.
הרמת כוסית מקובלת בתרבות המערבית, אם כי בכמה תרבויות שאינן חלק ממעגל תרבותי זה, קיימות מסורות דומות. הביטוי העברי "הרמת כוסית" מתאר את הטקס: הנוכחים מרימים את כוסיות או כוסות המשקה בעת אמירת הברכות ולוגמים מהן לאחר מכן. באנגלית[1] וברוסית משמש המונח "טוסט" (שמקורו בלטינית) הן לתיאור הטקס והן לתיאור האדם שלכבודו שותים, וכנראה נגזר מהנוהג לתבל משקאות בפיסות קלי (טוסט) מתובל. בשפות רבות המונח להרמת כוסית נגזר מן המילה הלטינית "prosit", מילולית (בקירוב): "מי ייתן ויצליח".
טקס הרמת הכוסית קשור פעמים רבות לאירוע חגיגי, אם כי הוא עשוי להיערך בכל עת, אפילו בין שני אנשים השותים יחדיו בנסיבות שגרתיות. הרמת כוסית נערכת פעמים רבות במהלך ארוחה, אך עשויה להתקיים גם במפגשים חברתיים הכוללים משקאות בלבד, או משקאות ומתאבנים.
בחלק מהתרבויות הרמת כוסית נלווית כמעט לכל שתיית משקה חריף, גם אם הנסיבות אינן בהכרח חגיגיות (כך בתרבות הסלאבית, בה הטקס לעיתים אף חוזר ונשנה עם כל כוס וכוס). בתרבויות מסוימות, למשל בישראל, הרמת כוסית מקובלת במפגשים חגיגיים מכל סוג. בארצות הברית ובאזורים דוברי אנגלית בקנדה הרמת כוסית נדירה יחסית, ומקובלת באירועים ספציפיים כגון קבלת הפנים במסיבת חתונה וערב השנה האזרחית החדשה.