הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996. מאז הקמת הרשות הפלסטינית ב-1994, הפך הפת"ח למפלגת השלטון ורבים מאנשיו מצאו עבודה במנגנוני הרשות (הביטחוניים והאזרחיים). באופן פורמלי שולטת הרשות גם ברצועת עזה, אולם בפועל היא איבדה שליטה זו בהפיכת חמאס ברצועה בשנת 2007. לאחר ההתנתקות ב-2005 נמצאת כל רצועת עזה תחת שליטה פלסטינית.

Quick facts: המנון לאומי, ממשל, משטר, ראש מדינה, נשיא... ▼

הרשות הלאומית הפלסטינית
السلطة الوطنية الفلسطينية

דגל סמל
המוקטעה ברמאללה, מרכז השלטון של הרשות
שטחי A ו-B בהם שולטת הרשות      שטחי C בהם שולטת ישראל, והרשות טוענת לשלוט בהם
המנון לאומי	לוחם (פדאא'י)
ממשל
משטר	דמוקרטי דה יורה משטר סמכותני דה פקטו (ראו למטה)
ראש מדינה	נשיא הרשות הפלסטינית
נשיא הרשות הפלסטינית	מחמוד עבאס
שפה רשמית	ערבית
עיר בירה	רמאללה (בפועל)[hebrew 1] 31°54′N 35°12′E
רשות מחוקקת	המועצה המחוקקת הפלסטינית (בכפוף להחלטת וטו נשיאותית)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	עזה
שטח יבשתי[1]	6,220 קמ"ר[2] (172 בעולם)
אחוז שטח המים	3.52%
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה	שלטון עצמי חלקי
- הסכמי אוסלו	1994
שליטים בולטים	יאסר ערפאת
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בספטמבר 2023)	5,392,010 נפש[2] (121 בעולם)
צפיפות	866.88 נפש לקמ"ר (15 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 38.19% גילאי 15 - 24 21.12% גילאי 25 - 54 32.91% גילאי 55 - 64 4.54% גילאי 65 ומעלה 3.25%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022)	19,112 מיליון $ (121 בעולם)
תמ"ג לנפש	3,544$ (145 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5] (2021)	0.715 (106 בעולם)
מטבע	שקל חדש[hebrew 2][hebrew 3]‏ (ILS)
שונות
סיומת אינטרנט	ps
קידומת בין־לאומית	970, 972
www.minfo.gov.ps

החלוקה המנהלית שנקבעה לאחר הסכמי אוסלו מחלקת את הרשות הפלסטינית ל-16 נפות, מהן 11 ביהודה ושומרון ו-5 ברצועת עזה. במסגרת הסכמי אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

• שטח A:‏ 18% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
• שטח B:‏ 22% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית (כולל שיטור) ושליטה ביטחונית של ישראל.
• שטח C:‏ 60% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל, הכוללים את ההתנחלויות. על פי ההסכם היה השטח אמור לעבור לידי הרשות הפלסטינית בתוך חמש שנים, אולם בעקבות עימותים ביטחוניים שבשיאם האינתיפאדה השנייה, הדבר לא מומש.

באינתיפאדה השנייה (2000–2005) נפגע קשות מעמדה של הרשות הפלסטינית. ישראל טענה שהרשות לא נלחמה בטרור ואף לקחה חלק פעיל בארגון ומימון פיגועים כלפי ישראלים. ב-2002 כבש צה"ל במבצע חומת מגן את הערים שבשטח A, פגע בתשתיות הרשות ועצר עשרות מפעיליה שהיו מעורבים בטרור. לאחר סיום האינתיפאדה ישראל שינתה את מדיניותה כלפי הרשות לפי התקדמות התהליך המדיני. הרשות שולטת בשטחי A ביהודה ושומרון וזוכה לשיתוף פעולה חלקי עם ישראל בשטחי B, בעיקר בתחום הביטחוני והמנהלי.

ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול את החלטה 67/19 בדבר צירופה של "מדינת פלסטין" לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה[7].

משנת 1969 הרשות הפלסטינית חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.