הר סדום
הר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר סדום הוא הר[1] בצפון־מזרח הנגב[2], בין חופו של ים המלח למישור עמיעז. אורכו של ההר כאחד־עשר קילומטרים ורוחבו המרבי מגיע לשני קילומטרים. גובהו של הר סדום הוא 165 מ' מתחת לפני הים, 267 מ' מעל לפני ים המלח (נכון לשנת 2018).
חלקו הצפוני של הר סדום | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 190 מטר מתחת לגובה פני הים |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | צפון־מזרח הנגב, בין חופו של ים המלח לנחל פרצים |
קואורדינטות | 31°4′19″N 35°23′49″E |
(למפת ישראל רגילה) |
הר סדום הוא דיאפיר (מחדר) מלח, תופעה גאולוגית של חדירת מלח שהיה קבור בעומק אל תוך סלעים קשים וכבדים יותר שהיו מעליו. עליית מחדר המלח הוא תוצאה של שני גורמים: לחץ סלעי הכיסוי, וכוח הציפה של המלח הנובע מהצפיפות הנמוכה שלו ביחס לסלעי הסביבה. הדיאפיר מתרומם כבר מאות אלפי שנים, אך ההר נחשף ככל הנראה בסוף תקופת קיומה של ימת הלשון - לפני כ-14,000 שנה. קצב התרוממות הר סדום כיום (על פי מדידות גיאודטיות ועיבוד נתוני מכ"ם לוויני), הוא בין 5 ל-9 מ"מ בשנה.
על הר סדום צומחים צמחים מועטים מאוד בשל מיעוט המשקעים, החום הרב, הניקוז המהיר מאוד של המים והמליחות הרבה של הקרקע. בין המינים המועטים הצומחים על הר סדום בולטים מיני המלחית.
על גבי ההר מספר שבילי הליכה ומיצפורים וניתן להגיע לפסגתו ברכב.