השושלת המקדונית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השושלת המקדונית (יוונית: Μακεδονική δυναστεία) הייתה שושלת ששלטה על האימפריה הביזנטית בין 867 ל-1056, לאחר השושלת האמוריאנית. במהלך תקופה זו, האימפריה הביזנטית הגיעה לשיא כוחה וגודלה מאז תחילת הכיבושים המוסלמים, והחלה תקופה הקרויה "הרנסאנס המקדוני" (אנ') באמנות ובספרות. השושלת קרויה על שם מייסדה, בסיליוס הראשון, שהגיע מהתמה של מקדוניה (שנמצא בכלל בתראקיה ולא באזור מקדוניה). מייסד השושלת וחלק ממנהיגיה היו ממוצא ארמני ולכן בחלק מן המקורות, מכונה השושלת כ"שושלת הארמנית". הקיסרית האחרונה מן השושלת הייתה תאודורה, שמתה ללא שהותירה צאצאים שימשיכו את השושלת.