השחף
מחזה מאת אנטון צ'כוב משנת 1896 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השחף (ברוסית: Чайка[1]) הוא הראשון מארבעת המחזות העיקריים שכתב המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב. השחף נכתב ב-1895 והופק ב-1896. הוא מתאר את הקונפליקטים הרומנטיים והאמנותיים בין ארבע דמויות: הסופר הידוע בוריס טריגורין, הצעירה החולמנית נינה, השחקנית המפורסמת אירנה ארקאדינה טרפלייב ובנה המחזאי המתחיל קונסטנטין (קוסטיה) טרפלייב.
סצנה מההצגה בתיאטרון מאלי, 2008 | |
כתיבה | אנטון צ'כוב |
---|---|
סוגה | קומדיה |
הצגת בכורה | 17 באוקטובר 1896 |
שפה | רוסית |
דמותו של טריגורין נחשבת לתפקיד הגברי הגדול ביותר, למרות שכמו ביתר מחזותיו המלאים של צ'כוב, "השחף" נשען על אנסמבל דמויות מגוונות ומפותחות. בניגוד למלודרמה ששלטה בתיאטרון הרוסי בן המאה ה-19, פעולות הרות גורל (ניסיון ההתאבדות של קונסטנטין) אינן נראות על הבמה. הדמויות נוטות לדבר באופן עקיף ולא להתייחס לבעיות באופן ישיר; במילים אחרות, דבריהן שופעים במה שנהוג לכנותו כסאבטקסט[2], או טקסט שאינו נאמר בקול רם.
הצגת הבכורה של "השחף" נערכה בפטרבורג ב-17 באוקטובר 1896. היא הועלתה בתיאטרון האלכסנדריני ונחלה כישלון צורב. ורה קומיסארז'בסקאיה, שגילמה את דמותה של נינה, הייתה כה מפוחדת מתגובת הקהל, עד שהיא איבדה את קולה[3]. צ'כוב עזב את האולם ושהה בשתי המערכות האחרונות מאחורי הקלעים. הוא עזב את הבניין לפני תום ההצגה והסתגר בביתו. כאשר ידידיו כתבו לו שההצגות נמשכות וזוכות להצלחה, הוא לא האמין וחשב, שהם רק מנסים לרומם את רוחו. במכתבי התשובה שלו כתב, שגם בעיניו המחזה הוא כישלון, והוא עצמו חסר כשרון כמחזאי. אולם שנתיים לאחר מכן, ב-17 בדצמבר 1898, עלתה ההצגה בתיאטרון האמנותי של מוסקבה בהפקה חדשה של קונסטנטין סטניסלבסקי, איש התיאטרון הרוסי המרכזי של התקופה. הצגת הבכורה זכתה להצלחה גדולה ומפתיעה, שהכתה גלים במוסקבה וברוסיה כולה. הפקה זו של "השחף" של סטניסלבסקי הפכה לאירוע חשוב בהיסטוריה של התיאטרון הרוסי ואחת מאבני הדרך המרכזיות בהיסטוריה של התיאטרון[4].