התעללות רגשית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התעללות רגשית, המכונה לעיתים קרובות התעללות נפשית, היא סוג של התעללות, שבה אדם מתנהג בצורה שעלולה לגרום לטראומה נפשית, אובדן הערך העצמי, תלות נפשית וכלכלית בתוקף, חרדה, דיכאון קליני ואף הפרעת דחק פוסט-טראומטית.[1][2][3]
שמות נוספים | התעללות נפשית, אלימות פסיכולוגית, הזנחה רגשית, טיפול לא הולם בילד, שליטה בכפייה |
---|---|
תחום | פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית |
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D000085202 |
סיווגים | |
ICD-10 | T74.3 |
ICD-11 | PJ22 |
בחוק העונשין הישראלי, אלימות נפשית מוכרת כעבירה פלילית בהקשר מוגבל של "התעללות בקטין או בחסר ישע."[4] אך בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין בחוק הישראלי הכרה בהתעללות נפשית כעבירה פלילית העומדת בפני עצמה בהקשרים רחבים יותר של מעשי אלימות בין בני זוג.[5] אולם, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, יכול להינתן צו הרחקה כאשר אדם "התעלל התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".
דו"ח מ-2012 מטעם האו"ם שעוסק בחקיקה בנושא אלימות נגד נשים, ממליץ למדינות העולם, בין השאר, לאמץ בחקיקתן הגדרה רחבה של המושג אלימות במשפחה, שתכלול "אלימות פיזית, מינית, נפשית, וכלכלית".[6]
טיפול לא הולם בילד (Child Maltreatment) הוא המינוח המקצועי המקובל בעולם להגדרת דפוסים שונים של התעללות ופגיעה בילדים ושל הזנחתם.[7] בישראל טרם אומץ מינוח מקביל שזכה להסכמה רחבה. CM כולל ארבעה דפוסים עיקריים: התעללות פיזית, התעללות נפשית, התעללות מינית והזנחה. הזנחה יכולה אף היא לבוא לידי ביטוי בתחום הפיזי והרגשי, וכן בהיבט החינוכי והרפואי. אולם ביחס לסוגים אחרים של התעללויות, להתעללות נפשית אין הגדרה אמפירית מקובלת בקרב החוקרים.[8][9]