ואדי אל-ג'וז
שכונה במזרח ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וַאדִי אֶל-ג'וֹז (מאנגלית:"Valley of Josaphat", או ואדי ג'וז) היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מטרים מעל פני הים. בשכונה מתגוררים כ-15,000 תושבים[1], וברחובה הראשי מרכז מסחרי ומוסכים רבים המשרתים את כלל תושבי העיר.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | סוף המאה ה-19 |
| קואורדינטות | 31°47′20″N 35°14′16″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ואדי אל-ג'וז  | |
  | |
.jpg)
גבול השכונה בצפון אזור מערת שמעון הצדיק ושכונת נחלת שמעון, בדרום חומת העיר העתיקה ומוזיאון רוקפלר. השכונה מתפרשת משני עברי ערוץ הנחל: ממזרחו – על המורדות המערביים של הר הזיתים והר הצופים וממערבו על המורדות המזרחיים של הרכס המוגבה שבמרכזו עוברת דרך שכם וגבעת שייח' ג'ראח. בפאתי השכונה עוברת מנהרת הר הצופים, המקשרת בין מעלה אדומים למרכז ירושלים.
שמה העברי של השכונה, "נחל האגוז", נקבע בשל עצי אגוז הבודדים הנמצאים בשכונה. בעבר גדלו עצי אגוז רבים באזור ירושלים[2]. השערה אחרת היא שמקור השם "ואדי ג'וז" הוא בקיצור של השם שהופיע במפות צלבניות, Valley of Josaphat ("ואלי אוף ג'וזפאט" – עמק יהושפט)[3]. השכונה נקראת גם "אל-קעה" (בתרגום חופשי, "הבקעה").
הקמת השכונה
בתחום השכונה היו כמה מבני "קסר" (ברבים: קוּסוּר), כינוי לבתי קיץ שהקימו עשירי ירושלים בתקופה העות'מאנית בין הכרמים שמחוץ לעיר. בתי אבן אלה נראו ממרחק כמו מבצרים קטנים ולכן כונו "קַסר" (ארמון, טירה). לפי עדותו של שייח' מוחמד אל-ח'לילי (המאה ה-18), היו בימיו בירושלים כמאה קוּסוּר. בירושלים נותרו מעטים מבתי הקיץ האלה. הבולט שבהם הוא קסר א-שייח', שהוקם ב־1711 בידי שייח' מוחמד אל-ח'לילי מחוץ לפינה הצפונית-מזרחית של חומת ירושלים (בתחום מוזיאון רוקפלר של היום). לידו ניצב קסר אבו אל-ח'יר, שהוקם לפי עדות יושביו באמצע המאה ה-18. בוואדי ג'וז נמצא קסר סולטאן א-נאט'יר (קסר אל-חטיב), שהוקם כנראה במאה ה-17, ובמורדות הר הצופים ממערב לוואדי ג'וז נראים שרידים של מספר בתי קיץ נוספים.
השכונה החלה להתפתח בסוף המאה ה-19 כחלק מתהליך היציאה מן החומות של משפחות מוסלמיות אל מחוץ לעיר העתיקה. תהליך הבנייה באזור זה הושפע מפתיחתו של שער הפרחים, בשנת 1871, שהיה סגור באבנים עד אז במשך כ-100 שנים. בני משפחות מוסלמיות אמידות מירושלים הקימו את הבתים הראשונים. עד כיבוש ירושלים בידי הבריטים, בסוף 1917, הגיע מספר הבתים בשכונה ל-16[4].
במהלך מלחמת השחרור, ב-26 בפברואר 1948 לפנות בוקר, פוצצה ההגנה שמונה בתים בשכונה, שבעה תושבים נהרגו ועשרות נפצעו[5]. כתגובה, באותו היום התקבצו קבוצה של ערבים תושבי השכונות באזור וביקשו לתקוף את הר הצופים. לוחמי ההגנה ירו עליהם פגזי מרגמות ואש מקלעים, הרגו כעשרים מהם ופצעו עשרות[6].
לאחר 1948
ואדי אל-ג'וז התפתחה לצורתה הנוכחית בין 1948 ל-1967. במהלך מלחמת השחרור קלטה השכונה פליטים מהשכונות המערביות של ירושלים שנתפסו על ידי ישראל ומהגרים מכפרי יהודה ושומרון בשל קרבתה לעיר העתיקה. מאחר שהייתה מאוכלסת בדלילות והיה בה שטח פנוי רב. בין הפליטים הירושלמים היו תושבים ערבים משכונת בקעה. עיקר גידול האוכלוסייה בוואדי אל-ג'וז באותן השנים מיוחס להגירה מכפרי הגדה המערבית בשנות החמישים והשישים. במרכז ואדי אל-ג'וז שכנה הזעירה ג'בל אבו ג'יבנה, בה התגוררו 350 תושבים החל משנות התשעים, בעיקר מסביבת סער. הבעלים של 44 הדונם המרכיבים את השכונה הם משפחת אבו ג'יבנה. אבו ג'יבנה התגוררו בשכונת באב א-סילסילה בעיר העתיקה, רכשו את האדמות בוואדי אל-ג'וז בסוף המאה ה-19[7].
לאחר 1967
לפי מפקד האוכלוסין הראשון שבוצע בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967 התגוררו בשכונת ואדי ג'וז 3264 תושבים. בשנת 1972 השלים משרד השיכון את בנייתו של שיכון בשכונה לטובת האוכלוסייה הערבית[8], שקלטה חלק מהמשפחות הערביות שפונו מהרובע היהודי[3]. בשנת 1997, הודיע משרד השיכון על תוכנית להקמת כ-100 דירות בשכונה במסגרת כללי פרויקט מחיר למשתכן, אך התוכנית לא יצא לפועל[9].
בשנת 2004 ביקש ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי לשנות ייעוד מתחם בשכונה, שתוכנן במקור על ידי משרד השיכון והעירייה בעבור אוכלוסייה ערבית, וליישבו ביהודים[10]. לבסוף לא יצא הפרויקט לפועל.
ב-11 ביוני 2010 ביצע שוטר וידוא הריגה בתושב השכונה שלטענתו ניסה לדרוס אותו ואת חבריו. לאחר שיצא התושב מרכבו ונמלט, ירו שוטרים לעברו, הוא נפגע ונפל, ולאחר מכן ביצע השוטר וידוא הריגה מטווח קצר[11].
באוגוסט 2014 נהרג נער פלסטיני מכדור ספוג בהפגנה, אך לא הוגש כתב אישום, לאחר שהמחלקה לחקירת שוטרים סגרה את התיק[12].
בפברואר 2023 נחנך בשכונה "פארק פתחת קדרון", פארק ציבורי ששטחו כ-25 דונם[13]. הפארק כולל מגרשי ספורט, מסלול לרכיבת אופניים ומתקני משחקים לילדים[13], ועלות הקמתו עמדה על 27 מיליון ש"ח[13].
על פי נתוני עיריית ירושלים יש בשכונה כ-15,400 תושבים, נכון לשנת 2014[14]. מרבית התושבים מוסלמים סונים, וההערכות הם שכמחצית הם ממוצא חברוני. בשכונה חי גם מיעוט של נוצרים[3].
הרחוב הראשי של השכונה משמש מרכז של מוסכים ובתי מלאכה לתיקון מכוניות, הגדול במזרח ירושלים. אל המוסכים מגיעים גם רבים ממערב ירושלים, בשל המחיר הזול ביחס למוסכים במערב העיר. בשכונה ממוקם גם השוק הסיטונאי לירקות ופירות של מזרח ירושלים[15].
השכונה נחלקת לשכונות-משנה: שכונת הסעירים, שכונת פלכיין הגובלת בשטח הגן הלאומי שבעמק, שיכון המורים (אל-ראס) בחלקה הגבוה יותר של השכונה, שכונת אטפאא'ייה ("כיבוי האש") בחלקה הדרומי של השכונה ליד תחנת כיבוי האש, ושכונת אל-חסבה הסמוכה לשוק הסיטונאי[3].
מתחם מאמוניה
בחלקה הצפוני של השכונה שוכן מתחם, ששטחו 28 דונם, המוכנה "מאמוניה" או "מעמוניה" שיועד בתוכנית אב ירושלים 1968 לבניית מבני ציבור לטובת האוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים. במתחם תוכננה הקמתו של בית ספר, מרכז יום לקשיש, ומתנ"ס.
בשנת 1985 רכש איל ההון היהודי-אמריקאי ארווינג מוסקוביץ, מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, את מלון שפרד הממוקם מעל למתחם. מוסקוביץ ופעילי ימין לחצו במשך שנים ארוכות על עיריית ירושלים לא לאשר את תוכניות הבינוי במתחם. מאחר שביקשו לבנות שכונה יהודית בצמוד למתחם[16]. לבסוף שונו התוכניות, במקום בית ספר ומתנ"ס, נפתחה במתחם בשנת 2006, לשכת האוכלוסין של משרד הפנים עבור תושבי מזרח ירושלים ולשכת עבודה[17][13].
בתוכנית המתאר ירושלים 2000, שהוכנה החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אזור ואדי אג'-ג'וז סומן כאחד משלושת מרכזי העסקים הראשיים של ירושלים. על פי התוכנית יפונה אזור המוסכים לאורך הרחוב הראשי של השכונה ובמקומו יתאפשר בינוי אינטנסיבי של בניינים למסחר, משרדים ומלונאות[18].
קידום התוכנית התעכב במשך שנים רבות. רק במרץ 2010, אישרה אותה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה[19]. והיא אושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה רק במאי 2020[20]. על פי התוכנית, תוקם קריית ההיי-טק בוואדי אל ג'וז, שתמותג כ"סיליקון ואדי"[13], והיא כוללת פינוי של כ-200 בתי עסק, מרביתם מוסכים. במקומם מבקשת התוכנית לבנות כ-200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, בדגש על היי-טק. זאת לצד 50 אלף מ"ר של שטחי מסחר ועוד 50 אלף מ"ר למלונאות[21].
- מיפוי שכונת ואדי ג'וז, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2015
- אהרון בוקסרמן, סערה בוואדי, באתר זמן ישראל, 21 ביוני 2020
- שכונת ואדי אל-ג'וז באתר עיריית ירושלים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
