ויכולו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.
ויכולו |
|---|
|
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. |
| ספר בראשית, פרק ב', פסוקים א'–ג' |
פסקת ויכולו משמשת כחלק אינטגרלי מהקידוש בליל שבת וכן כחלק מתפילת ליל שבת.
מצוות קידוש השבת בדברים מחייבת את אזכור השבת באמירה.
בהלכה הרבנית
חז"ל מציינים את פרשת ויכולו כהחלת חובה זו. הפרשה נאמרת באופן אישי ובלחש באמצע תפילת העמידה של תפילת ערבית של שבת. מלבד אמירת הפרשה בתפילת העמידה, תיקנו לחזור ולומר אותה בקול ובציבור מיד לאחר תפילת העמידה.[1]
אף אמירת ויכולו שאחר התפילה יש לאומרה בעמידה משום שאמירה זו נחשבת כעדות על בריאת העולם[2], ועדות נאמרת בעמידה[3]. על פי דימוי זה לעדות, יש מהפוסקים שהוסיפו עוד וכתבו שאין לאומרה אלא בשנים, שאין עדות ביחיד[4].
התלמוד במסכת שבת כותב: אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, עוד נכתב שם: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו: "וסר עונך וחטאתך תכפר"[5].
ב"שיר ליל שבת" שכתב יהודה עמיחי מופיעות המילים "אבי התפלל ויכולו הארץ וכל צבאם",[6] וביצעו אותו אתי אנקרי,[7] חוה אלברשטיין,[8] נורית גלרון,[9] קרני פוסטל,[10] וכן להקת הבחורים מאפיקים על פי הלחן של משה וילנסקי.
- הערך "אמירת 'ויכולו' בערב שבת", באתר ויקיסוגיה
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
