וילאייט הדנובה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וילאייט הדנובה (בטורקית עות'מאנית: ولايت طونه; [1] בבולגרית: Дунавска област,[2] נפוץ יותר: Дунавски вилает) היה מחוז אדמיניסטרטיבי מדרגה ראשונה של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1864–1878.[3] בסוף המאה ה-19, לפי הדיווחים, שטחו היה 34,120 מילים רבועים (88,400 קילומטרים רבועים).[4]
דגל | |
ממשל | |
---|---|
עיר בירה | רוסוצ'וק |
היסטוריה | |
הקמה | חוק הווילאייטים |
תאריך | 1864 |
פירוק | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) |
תאריך | 1878 |
ישות קודמת |
האימפריה העות'מאנית איילט ניש האימפריה העות'מאנית איילט וידין האימפריה העות'מאנית איילט סיליסטרה |
ישות יורשת |
נסיכות בולגריה נסיכות בולגריה נסיכות סרביה נסיכות סרביה ממלכת רומניה ממלכת רומניה רומליה המזרחית |
הווילאייט הוקם מהחלקים הצפוניים של איילט סיליסטרה לאורך נהר הדנובה והאיילטים של ניש, וידין וסיליסטרה. וילאייט זה נועד להפוך למחוז מודל, המציג את כל ההתקדמות שהשיג השער הנשגב באמצעות הרפורמות המודרניות של הטנזימאט.[5] בסופו של דבר הוקמו ברחבי האימפריה עד שנת 1876 וילאייטים אחרים על פי וילאייט הדנובה, למעט חצי האי ערב ומצרים העצמאית עד אז.[5] רוסוצ'וק, היום רוסה בבולגריה, נבחרה לבירת הווילאייט בשל מעמדה כנמל עות'מאני מרכזי על הדנובה.[5]
הפרובינציה פורקה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), כאשר חלקה הצפון-מזרחי (צפון דוברוג'ה) שולב ברומניה, חלק משטחה המערבי בסרביה, ואילו אזורי המרכז והדרום היוו את מרבית נסיכות בולגריה וחלק מרומליה המזרחית.