Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי דנה בבקשות של אזרחים לקבל מהביטוח הלאומי את אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים או קצבה לנפגעי פעולות איבה וכן ועדה רפואית למס הכנסה.
הוועדה הרפואית חוקרת את המוזמנת או המוזמן ומבקשת לדעת מה השינויים שחלו במצבם הבריאותי.
רופא אחד או שניים בוחנים את הליקויים הרפואיים ובהתאם לחומרתם יקבעו את אחוז הנכות. אם יש מקום לבדיקה נוספת של רופא או רופאה עם מומחיות אחרת, יזומנו הנבדק או הנבדקת לוועדה נוספת.
ניתן לעיין בספר הליקויים, שבו מפורטים אחוזי הנכות שנקבעו לכל ליקוי.
כדי להיות מוזמנים לוועדה רפואית יש למלא ולהגיש טופס בהתאם לסוג התביעה:
בנוסף, אנשים שמקבלים קצבאות אלה מוזמנים מעת לעת לוועדה רפואית ביוזמת הוועדה לבחינת שינוי תנאים.
יש להכין לקראת הביקור תיק מסמכים הכוללים:
בשנת 2012 יזם המוסד לביטוח לאומי תוכנית להקמת מרכזי "יד מכוונת". המרכזים מסייעים למגישי התביעות לזהות את בעיותיהם התפקודיות הרלוונטיות לתביעה ולהכין את התיקים הרפואיים ואת התובעים עצמם לוועדות הרפואיות. בניגוד לנעשה בחברות פרטיות, השירות למרכזי "יד מכוונת" ניתן לכל פונה ללא עלות וללא קשר לסיכוי ההצלחה של תביעתו. במחקר הערכה שבוצע על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל נמצא כי המסתייעים במרכז היו שבעי רצון במידה רבה מהיבטים שונים של השירות וחשו כי הוא תורם להם בהכנה למפגש עם הוועדה.
יש להגיע במועד שצוין בטופס ההזמנה לוועדה הרפואית, אף כי ייתכן שהכניסה תתאחר. משך השהייה בחדר הוועדה הוא בהתאם לשיקול דעת חבריה, וסדר הכניסה לחדר הוועדה נקבע על ידי הוועדה.
ניתן להביא מלווה לצורך עזרה וכן עורך דין מייצג.
ניתן להגיש בקשה להחזר הוצאות שנגרמו בשל התייצבות בוועדה.
ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.
במהלך השנים הועלו טענות על אופן פעילותן של הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. בין היתר בדבר פגיעה באי תלותן של הוועדות. נטען כי הביטוח הלאומי הוא שמשלם את ההטבות הנובעות מהחלטות הוועדות הרפואיות, ומשכך יש לו עניין למזער את היקף התשלומים. יתר על כן, הביטוח הלאומי מעורב במינוי ובשיבוץ של חברי הוועדות ומשלם את שכרם, והדבר עלול להשפיע או להטות במידה מסוימת את החלטות הוועדות[1].
בחודש אוקטובר 2021 פורסם שהוועדות הרפואיות יוקלטו מעכשיו והלאה[2].
בשנת 2004 קבע בג"ץ כי אף שהוועדות הרפואיות מופעלות על ידי הביטוח הלאומי מבחינה ארגונית ותקציבית, אין הן בשר מבשרו, אלא הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים. בג"ץ קבע כי אף ש הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים.
ועדות ציבוריות שמינו הכנסת והממשלה נתנו גם הן את דעתן בסוגיית אי-תלותן של הוועדות הרפואיות, ולהלן כמה מהמלצותיהן:
בשנת 2001 המליצה הוועדה להוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד בראשות השופט בדימוס מנחם גולדברג להקים גוף מיוחד ועצמאי שירכז את נושא הבדיקות הרפואיות להקים גוף מיוחד ועצמאי שירכז את נושא הבדיקות הרפואיות של הנכים ויהיה כפוף מינהלית לרשות שיפוטית –הנהלת בתי-המשפט או מערכת בתי-הדין לעבודה.
בשנת 2002 המליצה הוועדה ליישום הוצאת הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי בראשות פרופסור אשר אור-נוי כי בשלב הראשון תוצאנה מהביטוח הלאומי ועדות הערר של נכות כללית ושל נכות מעבודה, ותוקם לשם כך רשות מינהלית ארצית הכפופה למשרד הבריאות, למשרד המשפטים או למשרד ממשלתי אחר.
בשנת 2005 המליצה הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה בראשות השופט בדימוס אפרים לרון להשאיר את הוועדות הרפואיות במוסד ולהקים ועדה לקביעת כללים והסדרים לבחירת רופאים ושיבוצם בוועדות הרפואיות.
בשנת 2007 המליץ הצוות הבין-משרדי לבחינת הקמתה של רשות לוועדות רפואיות בראשות פרופסור אשר אור-נוי על מינוי גוף חיצוני מקצועי, כפוף למשרד הבריאות, שיטפל בכל נושא הוועדות הרפואיות במוסד, ושמתפקידו יהיה גם לייעץ להן, לבקר אותן ולפקח עליהן.
המלצות הוועדות הציבוריות בנוגע לצעדים להתמודדות עם הקושי הטמון במעורבותו של הביטוח הלאומי בקביעת הרכבן וסדרי עבודתן של הוועדות הרפואיות טרם יושמו, אף שמרביתן נדונו בכנסת ובממשלה, וחלקן אף אומצו.
בשנת 2009 בחן מבקר המדינה את אופן ניהולן ותפקודן של הוועדות הרפואיות. המבקר המליץ למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר–משרד הרווחה ומשרד הבריאות לשקול ליזום הצעה שתביא לשינוי ההסדר הקיים, בין אם על ידי הוצאת הוועדות מהביטוח הלאומי ובין בדרך אחרת שתחזק את אי-תלותן. עוד הוסיף המבקר כי אף אם החשש לפגיעה באי-תלותן של הוועדות הרפואיות הוא רק למראית עין, עלולה להיות לוהשפעה על אמון הציבור בהליך המתקיים בוועדות ובביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי הפיק מסמך ובו כללים להתנהלות הנדרשת מהרופאים. המסמך נועד להבטיח שירות אתי, מקצועי ויעיל[3].
כללי
- הרופא יפעל ללא משוא פנים תוך ראיית טובת המבוטח, ובכפוף לחוקים ולתקנות שמכוחם הוא פועל
- הרופא יפעל תוך שמירה על כבוד המבוטח וזכויות הפרט שלו
- הרופא לא יפלה בתוקף תפקידו בין מבוטח למשנהו מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי גיל, מין, מוצא, לאום, דת, מעמד חברתי אישי או כלכלי, אמונה ודעה, או מכל סיבה אחרת.
- הרופא יקפיד על יושרה מקצועית, הגינות ויושר בכל מעשיו, ויעשה כמיטב יכולתו להנחיל ערכים אלה גם לעמיתיו.
- הרופא החבר בוועדה הרפואית יקבל החלטה מקצועית עצמאית ואובייקטיבית שאינה כפופה למרותו או לצרכיו של המוסד לביטוח לאומי או של כל גוף אחר
- הרופא יתמיד בהתעדכנות מקצועית, בידע ובמיומנות מתוך מחויבות לחינוך רפואי עצמי.
בין השאר קובע הקוד האתי כלהלן:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.