ז'אן בורידן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ז'אן בורידן (בצרפתית: Jean Buridan; בלטינית: Iohannes Buridanus; 1298–1358) היה כומר צרפתי וסכולסטיקן. כיהן כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פריז ואף שימש כרקטור האוניברסיטה מספר פעמים. הוא הרבה לחקור את כוח ההתמדה והיה הדמות החשובה ביותר הקשורה במושג האימפטוס. במיוחד זכור משל החמור שיצר, אשר ידוע כ"חמורו של בורידן": החמור מת מצמא ומרעב לאחר שלא הצליח להחליט מה לעשות תחילה - לשתות משוקת המים או לאכול מערימת שבולת השועל. תורתו של בורידן - מודל האימפטוס, מסביר כיצד גופים ממשיכים לנוע לאחר הפסקת הפעלת הכוח עליהם. הסבר: כאשר אדם דוחף גוף הוא מעניק לו אימפטוס מסוים, כלומר, מטמיע בו כוח שגורם לו להמשיך ולנוע זמן מסוים בכיוון התנועה המקורי. זו הסיבה לכך שגוף ממשיך לנוע גם לאחר הפסקת הכוח עליו. תלמידו אלברט מסאקסוניה(אנ') המשיך לחקור מודל זה.
לידה |
סביבות 1298 ממלכת צרפת בתון (אנ'), רוזנות פלנדריה (אנ') |
---|---|
פטירה |
סביבות 1358 פריז, איל-דה-פראנס, ממלכת צרפת |
השקפה דתית | הכנסייה הקתולית |
מקום לימודים | סורבון |
מוסדות | סורבון |
זרם | נומינליזם, לוגיקה |
תחומי עניין | לוגיקה, פילוסופיית הטבע, תאולוגיה |
עיסוק | פילוסוף, לוגיקאי, איש דת, פרופסור, תאולוג, סופר |
מדינה | צרפת |
בורידן היה נומינליסט. הוא למד תחת ויליאם איש אוקאם ובחר להגיע לפילוסופיה דרך מסלול שבע האמנויות החופשיות במקום דרך תאולוגיה. החל מ-1340 הוא התנגד לתורתו של מורו בצעד שנחשב לתחילת הספקנות הדתית וכמבשר את המהפכה המדעית. הוא נירדף על ידי הריאליסטים ולכן עבר לגרמניה, הקים בית-ספר ולימד גם בווינה. הוא מת בסביבות שנת 1358.