זווית התקפה

זווית התקפה (באנגלית: AOA‏ - Angle Of Attack), בכלי תעופה היא הזווית שבין מיתר של משטח אווירודינמי מסוים (כנפיים, זנב וכדומה) לבין כיוון הזרימה היחסית בכיוונו. במילים אחרות, זווית התקפה נמדדת בין המיתר לבין כיוון התקדמותו.

קיימת הפרדה בין זווית התקפה של כנף לזווית התקפה של מטוס, בעוד זאת של הכנף מתייחסת לזווית בין הפרופיל הממוצע בכנף למהירות הזרימה המציפה, זווית התקפה של מטוס מתייחסת לזווית הנוצרת בין הציר האורכי של מטוס לזרימה המציפה. בהינתן שהמבנה של המטוס ידוע, ניתן מזווית כללית זאת להגיע לזוויות ההתקפה הנוצרות על הכנפונים השונים.

המונח רלוונטי בעיקר לגבי התקדמות בחלל המכיל גז או נוזל. ככל שגדלה זווית ההתקפה, כך גדל כוח התגובה של הגז או הנוזל המופעל על המשטח. כיוון הכוח הוא השקול שבין כיוון ההתקדמות לזווית ההתקפה, ובמקרה של כלי טיס גדל כוח העילוי ככל שגדלה זווית ההתקפה של הכנף או להב המדחף או הרוטור, אך רק עד גבול מסוים שנקרא "זווית הזדקרות", שמעבר לו קטן כוח העילוי עד אפס.

זווית ההתקפה הגבוהה ביותר עד היום, שבה מטוס נשאר יציב לאורך יותר מ־10 שניות היא 89.8°, שהושגה על ידי המטוסים הרוסיים סוחוי Su-35 וסוחוי Su-37.