חוסר אונים
תחושה פסיכולוגית של אדם שאינו יודע לפעול באירועים המתרחשים בסביבתו או שאין באפשרותו להתערב בהם ביעילות. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוסר־אונים הוא רגש הנוצר כשהפרט חווה חוסר יכולת (או יכולת מוגבלת) לענות על צורך או צרכים שלו, או להשיג מטרה מסוימת.
חוסר־אונים יכול להתעורר בעקבות תפיסה של כישלון. כלומר, די בכך שהאדם תופס סיטואציה ככישלון שלו כדי שירגיש חוסר אונים[1].
היות שאנשים נוטים להימנע מעשייה כאשר הם מאמינים שאינם יכולים לשלוט במצב מסוים, פסיביות היא אחד הביטויים המרכזיים של חוסר־אונים בכלל, וחוסר־אונים נרכש בפרט[2]. זאת להבדיל מלמידת בריחה ומלמידת הימנעות, שהן בעלות אופי פעיל יותר.
חוסר־אונים עשוי להתבטא בהתכנסות וקיפאון, או בעצבנות ובאי־שקט. כאשר חוסר־האונים גובר, עשוי האדם להרגיש כעס, דכדוך, דיכאון ואדישות כלפי המתרחש סביבו.
חוסר־אונים שנמשך בקביעות לאורך זמן רב עלול להגביר תגובות אלו ולגרום לשחיקה נפשית משמעותית המקשה על התפקוד התקין. מרטין זליגמן תיאר תופעה זו כחוסר אונים נלמד.