חוק הגנת הצרכן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, הוא חוק מרכזי בדיני הגנת הצרכן, שנועד להגן על ציבור הצרכנים מפני הטעייה וניצול מצד העוסקים. החוק נוצר בעקבות התפתחות חיי המסחר וריבוי תלונות של ציבור הצרכנים בגין הטעייה וניצול. ביסוד החוק ניצבת מצוקת הצרכנים, שמצויים בנחיתות מבחינת כושר המיקוח והמידע שברשותם, לעומת כוחם הרב של העוסקים. חובות החוק חלות בעיקר על עוסק – שמוגדר: ”מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”.
עובדות מהירות פרטי החוק, תאריך חקיקה ...
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 1 באפריל 1981 |
תאריך חקיקה עברי | כ"ו באדר ב' תשמ"א |
גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 1023, עמ' 248 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד הכלכלה והתעשייה |
מספר תיקונים | 60 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
סגירה
בעניין זה של הוגנות בצרכנות יש דיונים ענפים במשפט העברי שמתאימים גם למסחר המודרני ולדין הקיים.[1]