חוק הכתר של אירלנד 1542
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק הכתר של אירלנד 1542 הוא חקיקה של הפרלמנט האירי שמסדירה את האוניה פרסונלית של ממלכת אירלנד עם ממלכת אנגליה.
חקיקה פרסונלית וחוקתית אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת |
---|
אנגליה ויילס חוק ריד'לן (1284) |
אנגליה ויילס חוק חוקי ויילס (1535–42) |
אנגליה ממלכת אירלנד חוק הכתר של אירלנד (1542) |
סקוטלנד אנגליה איחוד הכתרים (1603) |
אנגליה סקוטלנד חוקי האיחוד של 1707 |
הממלכה המאוחדת 1606 ממלכת אירלנד חוק האיחוד של 1801 |
הממלכה המאוחדת דרום אירלנד חוק ממשלת אירלנד (1920) |
הממלכה המאוחדת אירלנד האמנה האנגלו-אירית (1921) |
מ-1177 מלך אנגליה החזיק בתואר אדונה של אירלנד שנועד לבטא את שליטתם של האנגלים באירלנד. מכיוון שתואר זה ניתן למלכי אנגליה על ידי האפיפיור אדריאנוס הרביעי הייתה בעייתיות לעשות בו שימוש לאחר תחילת הרפורמציה האנגלית ויצירת הכנסייה האנגליקנית, לכן המלך הנרי השמיני יזם את החקיקה שהפכה את אירלנד לממלכה ואותו למלך אירלנד.
החוק קושר את משרת המלך באירלנד למשרה המקבילה לה באנגליה וקובע שהנרי השמיני וכל יורשיו שעתידים להיות מלכי אנגליה גם יהיו מכוח זה מלכי אירלנד. בעצם החקיקה הבטיחה את קיומה של איחוד הכתרים בין אנגליה לאירלנד לנצח וכמו כן לשון החוק ביטאה את כפיפותה של ממלכת אירלנד לממלכת אנגליה. כמו כן החוק מגדיר כבגידה כל ניסיון לשלול ממלך אנגליה את הכתר האירי.
ברפובליקה של אירלנד החקיקה בוטלה באופן מוחלט על ידי הפרלמנט האירי ב-1962 אף על פי שאירלנד הייתה רפובליקה מ-1948. מתאריך זה היא פרשה מחבר העמים הבריטי ומלך בריטניה הפסיק את השימוש בתואר מלך אירלנד. בצפון אירלנד החקיקה עדיין בתוקף.