חוק הפאזות של גיבס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק הפאזות של גיבס הוצע על ידי ג'וסיה וילארד גיבס כחלק מעבודתו פורצת הדרך בתחום התרמודינמיקה שפורסמה בין השנים 1875-1878 תחת השם "על שיווי המשקל של חומרים הטרוגניים"[1]. מהות החוק היא השוויון:
כאשר הוא מספר דרגות החופש, הוא מספר הרכיבים ו- הוא מספר הפאזות שנמצאות תחת שיווי משקל תרמודינמי אחת עם השנייה.
מספר דרגות החופש במקרה זה הוא מספר הפרמטרים האינטנסיביים הבלתי תלויים של המערכת התרמודינמית, כלומר מספר המשתנים התרמודינמיים (כגון לחץ או טמפרטורה) הגדול ביותר שניתן לשנות בו זמנית ובאופן שרירותי כך שהם לא יושפעו או ישפיעו אחד על השני ולא יחול שינוי במספר הפאזות או במספר הרכיבים במערכת. מספר הרכיבים מייצג את מספר המרכיבים הכימיים השונים במערכת (אטומים/מולקולות מסוגים שונים) לדוגמה, חומר טהור יהווה מערכת עם רכיב אחד בעוד שסגסוגת פליז המורכבת מאבץ ונחושת היא מערכת של שני רכיבים עצמאיים וכן הלאה. פאזות החומר הן מצבים שונים של החומר כמו גז, נוזל, מוצק, מוליך על וכו' (רכיבים שונים יכולים להיות בפאזות שונות).