חוק יסוד: מקרקעי ישראל
חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק יסוד: מקרקעי ישראל הוא חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת. חוק היסוד נחקק ב-19 ביולי 1960, א' באב ה'תש"ך,[1] על ידי הכנסת הרביעית.
עובדות מהירות פרטי החוק, סוג ...
פרטי החוק | |
---|---|
סוג | חוק יסוד |
תאריך חקיקה עברי | כ"ה בתמוז ה'תש"ך |
גוף מחוקק | הכנסת הרביעית |
עיקרי החוק |
|
נוסח מלא | אתר הכנסת |
סגירה
החוק מבטיח שהבעלות על נכסי מקרקעין של מדינת ישראל לא תוכל להעבר על ידי מכירה או בדרך אחרת. חוק היסוד חל על נכסי מקרקעין ("קרקע, בתים, בניינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע") של המדינה הכוללים 93% משטח ישראל, בהם נכללים גם אדמות של רשות הפיתוח ושל קרן קיימת לישראל שאדמותיה הם 17% משטחי מקרקעי ישראל, כלומר למדינה בעלות אבסולוטית על הקרקעות, ולאזרחי המדינה יש זכויות במקרקעין לפי הכללים הקבועים בחוק.
ניתן לקבוע בחוק סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שבהם תתאפשר העברת בעלות, חרף ההגבלה שבחוק יסוד זה.