חור שחור

חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא גרם שמיים בעל שדה כבידה כה חזק, ששום עצם או קרינה הקרובים אליו יתר על המידה אינם יכולים להימלט ממנו, והם נבלעים לתוכו. כל מסלול תנועה אפשרי בתוך תחומי החור השחור מוליך לנקודה אחת ויחידה - המרכז (סינגולריות). קרוב לחור השחור (כלומר מעבר לאופק האירועים) בכל כיוון שנתקדם, נגיע לבסוף אל המרכז. מהירות המילוט ממנו גבוהה יותר מאשר מהירות האור. לו ניתן היה לראות את הסינגולריות, היא הייתה נראית בכל כיוון שהוא.

ערך זה עוסק בהיסטוריה, תצפיות ותיאור כללי של חור שחור. אם התכוונתם לניתוח מתמטי במסגרת תורת היחסות הכללית, ראו חור שחור (ניתוח מתמטי).

כל מסה הנדחסת לכדור בעל רדיוס קטן או שווה לרדיוס שוורצשילד, מהווה למעשה חור שחור[1]. חור שחור יכול להיווצר כתוצאה מקריסה כבידתית בשלבים אחרונים של התפתחות כוכב כבד מאוד[2]. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מסיביים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג[3].

ב־10 באפריל 2019 צולמה תמונה (מעובדת) של חור שחור בגלקסיה האליפטית M87 באמצעות הטלסקופ (EHT (אנ')[4].

ב־12 במאי 2022, צולמה התמונה הראשונה של קשת A*, חור שחור על-מסיבי בלב גלקסיית שביל החלב[5].