חיים ויצמן
נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן;[1][2][3][4] 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה[5] – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
![]() | |||||
חיים ויצמן, 26 במרץ 1949 | |||||
לידה |
27 בנובמבר 1874 האימפריה הרוסית ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
9 בנובמבר 1952 (בגיל 77) ישראל ![]() | ||||
מדינה |
הממלכה המאוחדת![]() ישראל ![]() | ||||
מקום קבורה |
ישראל![]() | ||||
השכלה | |||||
עיסוק | ביוכימאי, מדינאי | ||||
מפלגה | הציונים הכלליים | ||||
דת | יהדות | ||||
בת זוג | ורה ויצמן (1906-1952) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
ויצמן היה מנהיג זרם הציונות הסינתטית. ב־1917 נבחר לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, והיה גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו להצהרת בלפור בסוף אותה שנה. ב־1920 נבחר לנשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.
לצד פעילותו המדינית והציונית היה ויצמן ביוכימאי. ב-1916, בעת ששימש כמרצה בכיר באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, השתמש ויצמן בחיידק Clostridium acetobutylicum (שמכונה לעיתים "אורגניזם ויצמן" על שמו) כגורם ביוכימי בתהליך שבו ייצר אצטון, אתנול ובוטנול מעמילן. על בסיס השיטה שהמציא, הוקמה תעשיית חירום צבאית. ב-1936, לצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר ויצמן לעבודה מדעית ב"מכון זיו" ברחובות שאותו ייסד ב-1934 ואשר נקרא מ-1949 "מכון ויצמן למדע", על שמו.