חיל העזר האווירי לנשים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיל העזר האווירי לנשים (באנגלית: The Women's Auxiliary Air Force; בראשי תיבות: WAAF) היה חיל הנשים של חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה. החיל נוסד ב-1939 ובשיא כוחו, ב-1943, שירתו בו כ-180,000 חיילות, וכ-2,000 חיילות התגייסו מדי שבוע.
כרזה של חיל העזר האווירי לנשים (1939–1945) | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 28 ביוני 1939 – 1 בפברואר 1949 (9 שנים ו־31 שבועות) |
מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
"חיל אוויר לנשים" התקיים בין 1918 ל-1920, וביוני 1939 הוקם ה-WAAF. גיוס החובה לנשים החל רק ב-1941, וחל רק על נשים לא נשואות בין הגילאים 20 ל-30 ולהן ניתנה בחירה בין זרועות שונות, לרבות חיל העזר לנשים (ATS), שסייע לצבא היבשה, וה-WAAF, או עבודה במפעל או במשק.
נשות ה-WAAF לא שירתו כצוותי אוויר. השימוש בנשים כטייסות הוגבל לשירות ה-ATA, שירות התובלה שהיה בעיקרו אזרחי. הנשים לא השתתפו בקרב, אך היו חשופות לכל הסכנות ב"חזית הבית" כאשר עבדו במתקנים צבאיים. הן שירתו במערך הרפואה, כנשות צוות של בלוני נ"מ, בשירותי הסעדה, מטאורולוגיה, רדאר, תובלה, טלפוניה וקשר. רבות מהן עבדו כמפענחות צפנים ותצלומי אוויר, ושירתו במערך המודיעין של חיל האוויר. תפקידים אלו היו חיוניים לשליטה במערכות האוויר הגדולות של המלחמה, הן בתחנות המכ"ם והן בחדרי המבצעים, במיוחד במהלך הקרב על בריטניה, בהנחיית צוותי אוויר אל מול גלי התקיפה של הלופטוואפה. משנת 1943 לקחו הנשים חלק חשוב במבצע קורונה, מבצע ששילב הונאה צבאית ולוחמה אלקטרונית. רבות מהמעורבות במבצע היו יהודיות שנמלטו מגרמניה הנאצית.
משכורתן של חיילות ה-WAAF הייתה שני שלישים ממשכורתו של גבר ששירת ב-RAF.
עם סוף המלחמה שוחררו אלפי נשים מן השירות. ב-1949 קובצו מחדש מאות הנשים שנותרו בחיל ל"חיל האוויר המלכותי לנשים" (WRAF).