חינוך פוליטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חינוך פוליטי (מכונה לעיתים גם חינוך אזרחי או חינוך לדמוקרטיה) הוא זרם בחינוך ההומניסטי המכוון להכשרת לומדיו להשתלב באורח פעיל בחברה אזרחית ולתפקד על פי השקפת עולמם במציאות חברתית ופוליטית מורכבת[1]. החינוך הפוליטי שואף להקנות את היכולת לקיים דיון ציבורי המסוגל להכיל דעות שונות ועם זאת לחתור להסכמות ופשרות, ובשל כך מהווה נדבך חשוב בדמוקרטיה הליברלית[2].
החינוך הפוליטי אינו שם נרדף לחינוך מפלגתי, רעיוני או אידאולוגי, אלא מבטא אופן חשיבה חינוכי שאיננו חד-ערכי[3]. אחת ממטרותיו העיקריות היא דווקא קידום המודעות לסוגיות שנויות במחלוקת ולדילמות ערכיות, תוך שמירה על כבוד וסובלנות כלפי השקפות ודעות שונות.
הביטוי המרכזי, אך לא היחיד, של חינוך פוליטי בישראל הוא מקצוע האזרחות, הנלמד בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה כחלק ממקצועות החובה לבגרות.