חלסטים
בבני כת שפרשו מהנצרות האורתודוקסית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חלסטים (ברוסית: Хлысты) היו בני כת שפרשו מהנצרות האורתודוקסית באימפריה הרוסית ופעלו בין המאה ה-17 לתחילת או מחצית המאה ה-20.
החלסטים (קראו לעצמם גם בני האלוהים או אנשי האלוהים) התפרסמו במנהג הסיגוף העצמי באמצעות שבטים וחבלים. מייסד הזרם היה עריק מצבא הצאר בשם דנילה פיליפוביץ' (Данила Филиппович) מקוסטרומה, שהגדיר עצמו כ"האל שחזר פעם שנייה". הוא שלל את ספרי הקודש והערצת הקדושים חוץ מאשר את פולחן מריה יולדת האל (תיאוטוקוס).
לשם הכת יש מספר פירושים אפשריים, ייתכן שהשם הגיע מהמילה הרוסית לשוט ( "хлестать") על שם הסיגוף העצמי של בני הכת וייתכן שזה שיבוש מכוון של המילה כריסטו (ישו).
דנילה פיליפוביץ' הכריז ש"ילד" את איבן סוסלוב, ה"ישו" שלו, ועוד 12 שליחים. הנשים של הכת נקראו "יולדות אל" (Богородица). לחסידי הכת יכלו להיות מספר רעיות "רוחניות" ו"אחיות" בוגורודיצות. הכת הוצאה מחוץ לחוק על ידי פיוטר הגדול.
החלסטים התארגנו בקבוצות הקרויות "ספינות" שכללו בין 20 ל-100 גברים.
למרות העובדה שהכת הוצאה מחוץ לחוק, ומספר התאים של חברי הקבוצה התמעט, נותרו בתחילת השלטון הסובייטי תאים פעילים במקומות הרחוקים יחסית ממרכז השלטון ובהם טמבוב, סמרה, אורנבורג, צפון הקווקז ואף באוקראינה.