חמקמילים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חמקמילים, מילת סמור, ביטוי דו-משמעי, או סמכות אנונימית, היא מילה או ביטוי שיוצרים רושם של אמירה שיש לה מקור מוסמך או בעלת משמעות כאשר למעשה נמסרה רק טענה מעורפלת, טענה לא רלוונטית, או שלא ברור מיהו המקור שהציג את הטענה.[1][2]
חמקמילים יוצרים רושם כאילו יש בהם תמיכה בעובדות או קביעות או דעות מסוימות, בלי שתמיכה זו תעוגן במקורות שהקורא יכול לבחון או לבדוק. הם מאפשרים לשכנע בלי עובדות, או להבטיח בלי להתחייב.[1]
דוגמאות לחמקמילים כוללות את הביטויים "יש אנשים שאומרים", "מקובל לחשוב ש" ,"ידוע ש", "חוקרים מאמינים", "רוב האנשים בישראל" וכדומה. אם מישהו טוען מאוחר יותר שהטענה אינה נכונה, שימוש במילות סמור עשוי לאפשר לדובר המקורי להכחיש כל משמעות ספציפית, מכיוון שהאמירה מעולם לא הייתה ברורה וספציפית מלכתחילה.
מילות סמור יכולות להוות צורה של הטיה ועשויות לשמש במגוון תחומי תקשורת כדי להטעות או להסוות דעה מוטה, טענה לא מבוססת. מילות סמור עלולות להתקיים בפרסום, ביחסי ציבור, בתעמולה, במאמרי דעה, באמירות פוליטיות ובמדע פופולרי. לעיתים חמקמילים הם ביטוי סלנג, או אימוג'ים שמשמעותם אינה ברורה.
חמקמילים יכולים לשמש גם לשם הצדקת ביטויים גזעניים, וכדי לקדם תעמולה, הסתה וכדומה. לדוגמה "אנשים רבים אומרים שהיהודים הם תאבי בצע", באופן זה הדובר יכול לקדם מסר רעיל בלי לעמוד מאחוריו במפורש. אם מאוחר יותר דבריו יתקלו בביקורת ציבורית, הוא יוכל להתנער מהדברים, בטענה שלא הוא אמר את הדברים אלא מקור אחר, עמום, כלשהו.