חסן בן עלי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חַסַן בן עַלי בְן אַבי טַאלִב (בערבית: الحسن بن علي بن أبي طالب) היה נכדו הבכור של הנביא מוחמד, אשר נחשב על ידי מרבית המוסלמים השיעים לאימאם השיעי השני. פלגים אחרים מחשיבים את אחיו הצעיר חוסיין בתור האימאם השיעי השני, מאחר שתקופת שלטונו הייתה קצרה מאוד, והוכרה על ידי מוסלמים מעטים. למרות זאת, חסן נחשב לדמות חשובה בקרב הסונים והשיעים, כאחד ממשפחתו וממלוויו (צחאבה) של מוחמד.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
2 במרץ 625 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 באפריל 670 (בגיל 45) אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
מדינה | ח'ליפות ראשידון, ח'ליפות אומיה | ||||||||
מקום קבורה | אל-בקיע | ||||||||
בן או בת זוג |
אום אסחאק בנת טלחה Khawla bint Manzoor ג'עדה בנת אל-אשעת' | ||||||||
שושלת האימאמים השיעים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
סגירה