חשיבה מייחלת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חשיבה מייחלת (או: חשיבה משאלתית) מתארת תהליכי קבלת החלטות ויצירת אמונות שונות על סמך דברים שנעים לדמיין אותם, ולא על סמך המציאות או ראיות מבוססות וחשיבה רציונליות. חשיבה זו היא תוצר של רצון לפתור את הקונפליקט בין אמונה לתשוקה.[1]
עיינו גם בפורטל פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה. |
חשיבה מייחלת היא הקשר בין העדפות/משאלות לבין ציפיות.
ישנן מתודולוגיות מגוונות לבחינת חשיבה מייחלת. דיסציפלינות ואסכולות שונות בוחנות מנגנונים הקשורים לכך, למשל: מעגלים עצביים, קוגניציה, רגשות אנושיים, סוגים שונים של הטיות קוגניטיביות, דחיינות, מוטיבציה, אופטימיות, תשומת לב וסביבה. נהוג לראות את המונח חשיבה מייחלת בהקשר לכישלון, אך לא רק.
בתוצאות של מחקרים שונים שנעשו בתחום מתבטאת החשיבה הזו בכך שנחקרים בעלי העדפות שונות מספקים ניבויים שונים לתוצאות במציאות (למשל תוצאות משחקי כדורגל או של בחירות) כפונקציה של ההעדפות שלהם[2].
ישנם פסיכולוגים המאמינים כי חשיבה חיובית מסוגלת להשפיע באופן חיובי על ההתנהגות ובכך להביא לתוצאות טובות יותר. זה נקרא "אפקט פיגמליון".[3][4]
העיתונאי והסופר האנגלי כריסטופר בוקר תיאר את המושג כך:
- "מחזור הפנטזיה" (...) הוא דפוס שחוזר בחיים האישיים, בפוליטיקה, בהיסטוריה ובסטורי טלינג. כשאנחנו יוצאים לדרך במסלול כלשהו כדי לבצע פעולה שמונעת באופן לא מודע על ידי חשיבה מייחלת, נראה כי הכל ילך טוב למשך תקופה, במה שמכונה "שלב החלום". אך מכיוון שהתפיסה הזו לא יכולה להתקיים במציאות, השלב הבא הבלתי נמנע הוא "שלב התסכול". שלב זה מתרחש כשדברים מתחילים להשתבש, ואז יש מוטיבציה כביכול גדולה אף יותר לשמירה על הפנטזיה כמציאות. ברגע שהמציאות חודרת ומשתלטת, היא מובילה ל"שלב הסיוט" בו הכל משתבש. שיאו של שלב זה הוא בשלב "פיצוץ המציאות", כאשר הפנטזיה כולה מתפרקת לבסוף לחלוטין.[5]
מחקרים הראו בעקביות כי כאשר כל שאר המשתנים נשארים קבועים, נבדקים ינבאו תוצאות חיוביות בסבירות גבוהה יותר מתוצאות שליליות. עם זאת, מחקרים מראים כי בנסיבות מסוימות, למשל כאשר האיומים גדלים, מתרחשת תופעה הפוכה לכך.[6]