טיפול באמצעות שטח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיפול באמצעות השטח (באנגלית: wilderness therapy, adventure therapy, outdoor therapy,eco ecounter) הוא מונח המתייחס לשיטות שונות שנועדו לטיפול נפשי ולשינוי אישי, המתקיימות בסביבה חיצונית בה המטפלים והמטופלים נחשפים לאותם תנאי שטח מאתגרים. הטיפול או הלמידה מתבססים על למידה התנסותית, תהליך למידה המשלב התנסות ועיבוד (רפלקציה)[1]. הבסיס התאורטי של השיטה נשענת על יסודות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול שטח מתקיים בעיקר במתכונת של טיפול קבוצתי או סדנה קבוצתית, המונחית על ידי מנחה קבוצות או מטפל שעבר הסמכה לטיפול באמצעות השטח. מטרת הטיפול היא להרחיב את טווח החוויה הרגשית הפנימית וההתנסויות המעודדות לצמיחה ושינוי, המזומנים למטפלים ולקבוצה במהלך הפעילות בשטח. ככל שתנאי השטח קיצוניים ומאתגרים יותר, כך נדרשות פעולות אינטנסיביות יותר כדי להתמודד עימם, ונוצרות חוויה פנימית אינטנסיבית יותר והזדמנות לשינוי גדול יותר בפרשנות הפנימית של הפרט ושל הקבוצה. ההתמודדות עם סביבת השטח עוסקת במגוון היבטים - פיזיולוגיים, נוירולוגיים, רגשיים ורוחניים.[2]