טלוויזיה
טכנולוגיה לשידור תמונות נעות וצלילים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טלוויזיה (מאנגלית: Television, קיצור מקובל באנגלית: TV (TeleVision)) היא אמצעי תקשורת טלקומוניקטיבי המשמש לשידור וקליטה של תמונות וצלילים.[1] המונח "טלוויזיה" מקבל את משמעותו בהתאם למיקומו התחבירי והסמנטי, ויכול לשמש לציון שם המכשיר או שם הטכנולוגיה, כתיאור התוכן הטלוויזיוני וכתיאור הטלוויזיה כמדיום תקשורת המונים.
הטכנולוגיה עליה מבוססים שידורי הטלוויזיה הייתה קיימת כבר מראשית המאה העשרים, אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה החל אמצעי התקשורת החדש לצבור תאוצה בקרב הציבור. בבסיסו, היה התהליך הטכנולוגי מבוסס על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה. במשך השנים, בעקבות חידושים ופיתוחים בתחום, נכנסו לשימוש רחב היקף גם טכנולוגיות נוספות כמו שידור הטלוויזיה בכבלים, שידורי הלוויין והטלוויזיה הדיגיטלית.
כבר מראשיתה של הטלוויזיה כאמצעי תקשורת ניתן היה להפיץ את שידוריה למרחק רב. בזכות מאפיינים אלו הפכה הטלוויזיה לאמצעי תקשורת פופולרי המאפשר צפייה המונית ומשותפת של קהל רחב ומגוון גאוגרפית - תכונה שהייתה באותה עת ייחודית רק לשידורי הרדיו. המדיום הטלוויזיוני אפשר לראשונה שידור של אירועים שונים בשידור חי, גם במראה וגם בצליל.[1]