טנק

טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה. הטנק המודרני הראשון יוצר בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנגלים נתנו לטנק את שמו (Tank), שפירושו באנגלית "מְכָל", בשל רצונם להטעות את האויב, ולא, כפי שחושבים לעיתים בטעות, על שום דמיונו לחבית מים. כמעט כל הטנקים נעים באמצעות מזקו"ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים (״בוגים״)) ובעלי צריח החמוש בתותח טנק ומקלעים.

לטנקים תפקיד חשוב בכל עימות משמעותי אשר נערך מעת כניסתם לשירות בצבא הבריטי, וביתר שאת מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום. בתחילה יועד להם תפקיד מסייע לחיל הרגלים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 פותחה באירופה על ידי היינץ גודריאן ואחרים תורת לחימה מודרנית לכוחות משוריינים כחיל עצמאי. יישומה המוצלח של התורה במסגרת הבליצקריג הגרמני תרם לפיתוחה של תורת השריון המודרנית. אחרי מלחמת העולם השנייה פותח טנק המערכה, טנק "כלבו" כבד שמילא את כל תפקידי הסוגים השונים של הטנקים. זוהרם של הטנקים דעך במעט עקב המצאת רקטות נגד טנקים וטילים נגד טנקים (נ"ט) שאפשרו ללוחמי חי"ר לנטרל ואף להשמיד טנקים, כולל טנקים כבדים. מנגד, הטנק השתכלל ובנוסף למנועים עוצמתיים יותר, כלל גם מערכת בקרת אש דיגיטלית ובתחילת המאה ה-21 גם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים שמגינה עליו באפקטיביות מפני רקטות וטילי נ"ט (כפי שהוכיחה ישראל במבצע צוק איתן).