יהויקים בן יהושע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהויקים בן יהושע הוא דמות מקראית בנו של יהושע בן יהוצדק, כיהן ככהן גדול בין ימיו של זרובבל לימי נחמיה (כלומר במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס). לפי יוסף בן מתתיהו בנו אלישיב הכהן ירש את מקומו של אביו יהויקים לאחר מותו.[1]