יוז'פווארוש (רובע 8)

כנסיית נוטרדאהם(רובע הגיבן)
Józsefváros
Budapest VIII. kerülete
מידע כללי
סוג	רובע בבודפשט
מיקום	בודפשט
מדינה	הונגריה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1873
תאריך פתיחה רשמי	1873
מידות
שטח	6.85 קמ"ר
קואורדינטות	47°29′21″N 19°04′12″E
	jozsefvaros.hu

יוז'פווארוש או רובע 8 של בודפשט (בהונגרית: Budapest VIII. kerülete) אחד מהרבעים החשובים של בודפשט. שמו המסורתי שגם עיריית הרובע משתמשת בו הוא: יוז'פווארוש - Józsefváros, כלומר "עירו של יוז'ף".

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

מחוץ לחומות העיר של פשט, השטח עד הכביש הלאומי לסולנוק שנקרא היום דרך אילאי שהתחיל משער הטוון ובין שער קרפש ושער קצ'קמט היה מיושב ככל הנראה כבר במאה ה-12. באתר של קפלת סנט רוקוש של היום, הייתה קפלה של בית קברות שנבנתה במאה ה-11. בסביבתה נפרש בית הקברות של אנשי העיר פשט. ייתכן שהיישובים אקושנירה הייתה ממוקמת בערך בשטחה של אוניברסיטת זמלווייס של היום, והיישוב כנראה נחרב במהלך פלישת המונגולים לאירופה, אם כי היא נתרמה מאוחר יותר על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה למנזר באי מרגיט שנקרא אז אי הארנבים (Nyulak-szigete).^[1]

המאה ה-17–18

לאחר גירוש הטורקים, האזור, עד לקו דרך דוז'ה ג'רג' (Dózsa György út) של היום, היה בסמכות השיפוט של בית המשפט בעיר פשט ולכן הוא נחשב לפאתי פשט. ההיתרים הראשונים לבנייה מעבר לחומות העיר ידועים משנת 1690.^[2]

המתיישבים הראשונים

בתקופת שלטונה של מריה תרזה, פרנקים, שוואבים ובווארים התיישבו באזור שבין פצ'ירטה-מזה (Pacsirtamező בגרמנית Lerchenfeld) לבין טוואס-מזה (Tavaszmező בגרמנית Frühlingsfeld). זכרם נשמר בשם "רחוב גרמני" ( Német utca) ועוד.^[3]

בשנת 1766 חילקה מועצת העיר את הפרברים לשני חלקים לאורך קו דרך קרפשי (היום דרך ראקוצי), וארגנה מבחינה מנהלית את הפרברים העליונים (הצפוניים) והתחתונים (הדרומיים).^[4]^[5]

השם

במחצית השנייה של המאה ה-18, נוצר יישוב כפרי באזור עד רחוב נפסינהאז של היום) ב-7 בנובמבר 1777, מריה תרזה אפשרה שהאזור יקבל את שם בנה יוזף (לימים יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה) וייקרא בשם Josephinum.^[3]^[2]

המוזיאון הלאומי ורובע הארמונות

המוזיאון הלאומי של הונגריה, שנוסד ב-1802, נבנה בין השנים 1837 לבין 1847 על בסיס תוכניותיו של מיהאי פולק, על פי החלטת האספה הלאומית ההונגרית (פרלמנט) בשנים 1832–1836. מאחוריו, באזור התחום על ידי שדה ראקוש מצפון, שדה רוקוש ותעלת ראקוש ממזרח, ותעלת שטיינברוך (Kőbánya) מדרום, עמדו בתים קטנים צמודי קרקע שנבנו בעיקר מטיט. השיטפון הגדול של 1838 חירב וסחף את רובם. לאחר מכן החלה בניית ארמונות ובנייני דירות ברמה גבוהה על המגרשים שהתפנו, באזור שלימים זכה בכינוי הלעג "רובע הטייקונים". עד 1850, יוז'פווארוש גדלה לעיר קטנה עם שבעה עשר וחצי אלף תושבים. מהסכומים שהתקבלו ממכירת החלקות, מולאו וסודרו שטחי הכנת הלבנים ושריפת הלבנים הישנים, ותעלת ראקוש (ענף ישן של הדנובה שהפך את פשט למעשה לאי) יובשה לגמרי נחסמה ונקברה. ב-1873 כשהבירה נוצרה מאיחודם של בודה ופשט (וגם אובודה), היו ליוז'פווארוש 8 כיכרות ו-62 רחובות.

הלודוביקה

בשנת 1808 החלטה 7 קבעה את הקמת האקדמיה הצבאית ההונגרית. המועצה המלכותית של הקיסר, שחששה מאחדות הצבא, שיבשה והכשילה את הקמת האקדמיה בכל מקום שיכלה. בשנת 1829 מכרה משפחת הברון אורצי במחיר מוזל את הגן דמוי הפארק שלה לאורך דרך אילאי, שכלל חממות ומבני גן. הרוזן אנטל פשטטיץ' נתן את הקרקע השכנה שלו בזול והעיר פשט נתנה מגרש צמוד שלה בחינם. השטח הכולל היה 270 דונם. הבנייה החלה בטקס הנחת אבן יסוד שנערך ב-28 ביוני 1830. בסוף שנת 1836 הושלם מתחם הבניין שכלל 124 חדרים, 37 כיתות, 17 מטבחים, 62 מחסני מזווה, אורוות וקפלה. אסיפות לאומיות רבות דרשו את פתיחת האקדמיה שוב ושוב, אך מאחר ששני הצדדים (המלך והפרלמנט) דבקו בנוקשות בעמדותיהם בנושא מערכת החינוך ושפת ההוראה (גרמנית או הוונגרית), העניין לא התקדם אף שלב. לבסוף, רק ב-1872, לאחר שמונה עשורים של עיכוב, החלה לפעול בין כתליה האקדמיה לודוביקה של הכוחות המזוינים ההונגריים המלכותיים, שאימנה קצינים עבור הכוחות המזוינים, שהיה חלק מהצבא המשותף האוסטרו-הונגרי.

כאשר פשט, בודה ואובודה התמזגו בשנת 1873, יוז'פווארוש נמנה כרובע השמיני מבין עשרת הרבעים שנוצרו. המספור והגבולות של הרובע, בניגוד לשאר הרבעים, לא שונו לא במהלך שנות ה-30 ולא בשנות ה-50, בעת ההרחבה והחלוקה מחדש של בודפשט.

הפקולטה הראשונה של האוניברסיטה המלכותית ההונגרית (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) שעברה ליוז'פווארוש הייתה הפקולטה לרפואה. הוא היה ממוקם מאחורי התיאטרון הלאומי באסטוריה, בשדרה הקטנה, שהתברר כקטן ושרק בנייה בדרך איליאי תענה על הצרכים, הבנייה החלה לבנות ב-1873, כפתרון ארוך טווח לרפואה. .^[6] ב-1871 נבנה המכון לכימיה בגן טרפורט, ובשנת 1881 הבניין המיועד לאוניברסיטה לטכנולוגיה בשדרת המוזיאון, אליו תעבור בסופו של דבר הפקולטה לאמנויות. שהושלם בשנת 1978.