יוניוניזם (אירלנד)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוניוניזם (באנגלית: Unionism ולעיתים Ulster loyalism; אירית: náisiúnach, בהגייה אלסטרית: נֵייְשוּנָה[1]) היא אידאולוגיה התומכת בשימור האיחוד הפוליטי בין צפון אירלנד, ובעבר כל אירלנד, לבריטניה הגדולה. מאז חקיקת חוק האיחוד של 1800, בו הוחלף האיחוד הפרסונלי של אירלנד עם בריטניה באיחוד מלא ונוצרה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, נתפש היוניוניזם כעמידה על שימור הסדר זה. לאחר האמנה האנגלו-אירית ב-1921, שפיצלה את האי האירי בין צפון אירלנד הבריטית ומדינת אירלנד החופשית, התייחס המושג רק לדרישה לשמר את הצפון כחלק מן הממלכה, ולפעמים אף מייחדים לכך את השם "יוניוניזם אלסטרי", כשם החבל הצפוני. בעוד היוניוניזם בצפון אירלנד הוא סוגיה פוליטית וחברתית מרכזית, היוניוניזם באירלנד העצמאית כמעט ולא קיים. יוניוניסטים, במיוחד הקיצונים והדוגלים בטרור, נקראים לעיתים גם לויאליסטים ("נאמנים"). לאחיזה ביוניוניזם יש מתאם כמעט מלא עם מוצא אתני אנגלו-סקוטי והשתייכות לכנסייה הפרוטסטנטית, כשם שהלאומיות האירית הרפובליקנית (Republican Nationalism) המנוגדת מקושרת למוצא גאלו-קלטי ולקתוליות, אם כי קיימים גם יוצאי-דופן.[2]