יחידה לטיפול נמרץ ביילוד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחידה לטיפול נמרץ ביִּלּוֹד, או בקיצור: טיפול נמרץ יִלּוֹדים (בשמה המקובל פַּגִּיָּה; באנגלית מקובלים ראשי התיבות: NICU – Neonatal Intensive Care Unit, או ICN – Intensive Care Nursery) היא יחידה לטיפול נמרץ המתמחה בטיפול ביילודים חולים, או כאלה שנולדו בלידה מוקדמת, בדרך כלל עד השבוע ה-34.[1]
היחידה הראשונה לטיפול נמרץ ביילוד תוכננה בידי לואיס גלוק (אנ') ונפתחה בבית החולים ייל-ניו הייבן (אנ'), שליד בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט.
פגייה מנוהלת בדרך כלל בידי נאונאטולוג מומחה, ומאוישת בידי אחים ואחיות, רופאים ומתמחים, דיאטן קליני, רוקח, מטפלי נשימה ומומחים מדיסציפלינות רפואה שונות. ביחידות גדולות זמינים בדרך כלל מומחים בקשת רחבה יותר של תחומים. תינוקות רבים בפגיות שוהים באינקובטורים.