יחסי ארצות הברית – פקיסטן
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי ארצות הברית–פקיסטן מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לפקיסטן. ב-20 באוקטובר 1947, חודשיים ושישה ימים אחרי עצמאותה של פקיסטן, כיננה ארצות הברית יחסים דיפלומטיים עם פקיסטן, מה שהפך אותה לאחת מן המדינות הראשונות שקיימו יחסים עם המדינה החדשה. פקיסטן כרתה ברית עם ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות, והייתה שחקנית אינטגרלית בארגוני ברית בגדאד ו-SEATO.
יחסי ארצות הברית – פקיסטן | |
---|---|
ארצות הברית | פקיסטן |
ארצות הברית | פקיסטן |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,833,517 | 796,095 |
אוכלוסייה | |
341,362,543 | 244,010,540 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
25,462,700 | 376,533 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
74,591 | 1,543 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית פדרלית | רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
פקיסטן שיחקה תפקיד מכריע בהסדרת ביקורו של ריצ'רד ניקסון ברפובליקה העממית של סין ב-1972, שהוביל להסדרה ביחסי ארצות הברית-סין. למרות הרעה ביחסים בעקבות עליית מפלגת העם הפקיסטנית לשלטון בהנהגת זולפיקאר עלי בהוטו, היחסים השתפרו במהירות והתהדקו במהלך מבצע ציקלון בשנות ה-80 של המאה ה-20, אשר הופנה נגד ההתפשטות הסובייטית במרכז ודרום אסיה, בידי מימון והדרכת מוסלמים מוג'אהדינים באפגניסטן כדי שילחמו בברית המועצות. היחסים שקעו שוב לאחר נפילת מסך הברזל, כאשר ארצות הברית אישרה סנקציות שהוטלו על פקיסטן על ידי קבלת "תיקון פרסלר", אשר נחקק נגד פקיסטן ותוכנית הגרעין שלה. פקיסטן שוב קיבלה על עצמה תפקיד מפתח באינטרסים הגאופוליטיים של ארצות הברית באזור בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, ובמהלך המלחמה העולמית בטרור. היחסים התחזקו, שכן ארצות הברית הגדירה את פקיסטן כבעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו ב-2002, מה שאפשר את שחרורם של יותר מ-25 מיליארד דולר אמריקני לפקיסטן. מאמצי ההבראה של אמריקאים בעקבות רעידת האדמה בקשמיר ב-2005 זכו להערכה רבה מהציבור הפקיסטני.
היחסים הפכו למתוחים כאשר שני הצדדים החלו למתוח ביקורת זה על זה על האסטרטגיה של האחד והשני במלחמה בטרור, וממשלת ארצות הברית מאשימה את פקיסטן לעיתים תכופות בנתינת מחסה לאנשי טליבאן, ואילו פקיסטן טענה כי ארצות הברית לא עשתה די מאמצים לשמירת הביטחון במזרח אפגניסטן. יתר על כן, כתוצאה מהאירוע של ריימונד אלן דייוויס בלאהור, המבצע הסודי של ארצות הברית באבוטאבאד (שהוביל למותו של אוסמה בן-לאדן) ובעקבות זאת לתקיפות נאט"ו בפקיסטן, נעשו היחסים בין שתי המדינות מתוחים יותר ויותר בשנים האחרונות המאופיינים בחוסר אמון. דעת הקהל בפקיסטן מרבה לדרג את ארצות הברית כאחת המדינות הפחות מועדפות על הציבור, ולהפך.[1] בשנת 2015, על פי סקר עולמי של חברת גאלופ, 15% מהאמריקאים בעלי השקפה חיובית על פקיסטן.[2]
ארצות הברית עוסקת כיום בסיוע כלכלי, חברתי ומדעי נרחב, ומקיימת יחסים צבאיים עם פקיסטן,[3] בעוד פקיסטן ממשיכה לתפוס עמדה אסטרטגית באינטרסים של ארצות הברית במרכז ודרום אסיה. ארצות הברית היא הספקית השנייה בגודלה של ציוד צבאי לפקיסטן לאחר סין העממית, והיא אחת התורמות הגדולות ביותר של פקיסטן לסיוע חוץ.[4][5][6] נציגות פקיסטן בארה"ב מטפלת בעניינים הקונסולריים גם של אזרחי איראן, מדינה שלה אין קשרים דיפלומטיים ישירים עם ארה"ב.[7]