ינבוט השדה
מין של צמח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יַנְבּוּט הַשָּׂדֶה (שם מדעי: Prosopis farcta (Banks & Sol.) J.F.Macbr) - בן-שיח רב-שנתי, נשיר וקוצני ממשפחת הקטניות (בעבר שויך למשפחת השיטיים, המימוסיים)[2][3].תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במערב אסיה, גם הלאה מערבה.[4]
ינבוט השדה | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | צמחים |
מחלקה: | דו־פסיגיים |
סדרה: | קטניתאים |
משפחה: | קטניות |
תת־משפחה: | מימוסיים |
סוג: | ינבוט |
מין: | ינבוט השדה או ינבוט סורי |
שם מדעי | |
Prosopis farcta מקברייד |
ינבוט השדה או בשמו העממי ינבוט סורי (Syrian mesquite) הוא מעין עץ תת-קרקעי (כלומר, חלק מענפיו צומחים גם מתחת לאדמה ואלו מהם שצומחים מעליה מהווים את צמרת העץ).
על פני השטח הוא נראה כשיח או בן שיח בגובה של 20 ס"מ עד מטר מעל פני הקרקע (בגאון הירדן יש פרטים בגובה 4 מטרים)[צריך מקור מוסמך ותמונה]. עם זאת, מתחת לפני הקרקע מקיים הינבוט מערכת שורשים שהיא למעשה גזע מסועף ענפים לעומק של כ-20 מטרים ויותר. כך שזהו למעשה עץ שרק קצה צמרתו מבצבצת מעל פני הקרקע. צמרת העץ היא אוסף שיחים שיכול להשתרע על פני דונם ויותר, שכולם קשורים לאותו גזע. [צריך מקור]
השיחים גדלים באופן ניכר בחודשי הקיץ החמים. הינבוט עמיד מאוד לתנאי מזג אוויר וקרקע (כולל בקרקעות עם מליחות גבוהה) ומשגשג בחום הים-תיכוני, אך "שונא" צל. הינבוט נחשב למזיק קשה לחקלאות בקרקעות עמוקות וכבדות. על מנת להיפטר ממנו לא מספיק לברא את השיחים אלא יש לעקור כליל את כל שורשיו-גזעיו העמוקים, אם נותר בקרקע בדל-שורש עמוק, יכול לצמוח ממנו ינבוט חדש. נפוץ מאוד ברמת הגולן, במישור החוף, בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובעמק החולה.