ירד
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יֶרֶד היה השישי מבין עשרת הדורות מאדם עד נח. ירד היה בנו של מהללאל ואביו של חנוך.
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירד (פירושונים).
ירד חי 962 שנים, שבע שנים פחות מנכדו, מתושלח, שחי משך הזמן הארוך ביותר במקרא. הוא נולד בשנת ת"ס לבריאת העולם (3301 לפנה"ס) ומת בשנת א'תכ"ב (2339 לפנה"ס).
בנו, חנוך, נולד לו בהיותו בגיל 162, ולאחר מכן נולדו לו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק ה', פסוקים י"ח–כ').
שם חיצוני לאשתו הוא ברכה בת רצויאל.[1]